פרשיות ויקהל-פקודי, החותמות את חומש שמות, מהוות אבן פינה בחובתו של איש ציבור למסור דיווח לציבור על מעשיו ופעולותיו ולנהוג במידע המצוי בידו בשקיפות מרבית. גם
במהלך תיאור בניית המשכן, משובצים שני כתובים ובהם הוראות בקשר לשבת. אחד מהשניים מובא בפרשה, "…ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת
עם סיום ספר שמות השבת, יעמוד הציבור ויקרא את המשפט המהדהד בסיום כל חומש: "חזק חזק ונתחזק". שורשיו של המנהג מופיעים בדברי רבי אברהם בן
עם שלם, שמנה 2-3 מיליון איש ואישה עמד מתוסכל אחרי שהשלים את המשימה הגדולה. אחרי שכול בני ישראל תרמו כסף וזהב וחומרים יקרי ערך נוספים,
לנוכח אירועי המלחמה בשנתיים וחצי האחרונות כולנו חשים שאנו חיים בתקופה של שינוי היסטורי דרמטי. רבים מכנים אותו "שינוי תנכ"י", ויש שמכנים את התקופה הזו
"וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כׇּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה ה׳ לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם .שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַה׳
בצלאל ואהליאב ניצחו על מלאכת הקודש של המשכן. אליהם הצטרפו אנשים שהכתוב מכנה 'חכמי לב': "וְעָשָׂה בְצַלְאֵל וְאׇהֳלִיאָב וְכֹל אִישׁ חֲכַם לֵב אֲשֶׁר נָתַן ה'
בגמר מלאכת המשכן נאמר (שמות ל"ו, ז') "והמלאכה היתה דַיָם לכל המלאכה לעשות אותה והותר". מצד אחד נאמר כי המלאכה הייתה דיה – מלשון די,
המשכן ובגדי הכהונה על חלקיהם ותפקידיהם השונים, מהווים את עיקר פרשיות ויקהל-פקודי החותמות את ספר שמות. בתיאור חלקי המשכן ובגדי הכהונה שזורה לה מילת מפתח
בפסק הלכה שיצא לאחרונה, הורו שני הרבנים הראשיים, דוד יוסף וקלמן בר, שבשנה זו ניתן יהיה לקיים חופות בימי ספירת העומר, עד ראש חודש אייר
