
בגנות הריכוזיות ובזכות העניים
חודש ניסן וחג הפסח הבאים עלינו לטובה מתייחדים במצוות הרבה. ביניהן בולטת – בנוסף לחובה הכללית המוטלת בכל ימות השנה בכלל, ובימי המועדות בפרט –

חודש ניסן וחג הפסח הבאים עלינו לטובה מתייחדים במצוות הרבה. ביניהן בולטת – בנוסף לחובה הכללית המוטלת בכל ימות השנה בכלל, ובימי המועדות בפרט –
ארנון גרפי, עו"ד חומש "ויקרא" בפתחו אנו עומדים בפרשת השבוע, שונה במהותו משאר חומשי התורה. לכאורה ספר הלכה יבש, הדן בהרחבה במצוות הקורבנות, בחוקי הטהרה,
הרב בנימין זאב מונק – מנהל "מכון ירושלים לחזנות" הקדמה ארוכה מתוארת בפתיחת פרשת ויקרא בהגדרת ה"שיחה" בין הקדוש ברוך הוא למשה – בעניין ציווי
אנו נזהרים מאיסור חמץ שבעה ימים בשנה במהלך חג הפסח. אולם, בבית המקדש היה איסור מוחלט להקריב קרבן מנחה מחמץ במהלך כל השנה, וכפי שכתוב
פרשת ויקרא פותחת בתיאור סדר הקרבנות. בין היתר מפרטת הפרשה אודות קרבן העולה, זבח השלמים וקרבן החטאת. מה מטרת כל אחד מהקרבנות? קרבן העולה נועד
תפילת המועדים רווית ההכרזה המיוחדת הזו "אתה בחרתנו מכל העמים", ועל אף שאנו שבים עליה בכל יום ("אשר בחר בנו מכל העמים", "הבוחר בעמו ישראל

"אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב לְכֹל אֲשֶׁר יְבַטֵּא הָאָדָם בִּשְׁבֻעָה וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא יָדַע וְאָשֵׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה" (ויקרא ה, ד) בשבועות
שורות אלו נכתבות ערב הבחירות וטרם קביעת העם מי יהיו בהנהגתו בשנים הקרובות. בפרשת ויקרא אין אולי מתכון מנצח כיצד להגיע לשלטון, אך יש בה
התורה מקפידה על כך שאדם המביא מנחה, מביא אותה בתוספת מלח. וכך נאמר בפרשתנו "וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ מֵעַל
ספר שמות חותם בהמתנתו של משה מחוץ למשכן, לעומת זאת, ספר ויקרא פותח בהזמנה מיוחדת למשה להיכנס פנימה: 'וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל