כל המאמרים במדור ויקרא

אחת הפרשיות הראשונות בהגדה, ומן הקדומות שבהן, היא זו שמתחילה במלים: "צא ולמד מה ביקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו, שפרעה לא גזר אלא על

ד"ר יעקב חבה, סגן דקאן הפקולטה למשפטים אונ' בר-אילן השבת אנו מתחילים בקריאתו של ספר ויקרא. שתי הפרשות הראשונות עוסקות בתורת הקורבנות. ראשונים ואחרונים דנים

יצחק לקס פרשתנו עת עוסקת היא בקרבן החטאת, מציינת מספר חוטאים בשגגה אשר מביאים קרבן חטאת לכפרה וביניהם הכהן הגדול, העם כולו והנשיא. והנה כאשר

פרשת ויקרא מציגה בפנינו לראשונה את תורת הקרבנות המסודרת, ובניגוד לאלה שמתוארים בשלהי ספר שמות כאן מדובר גם על קרבנות יחיד. בין שאר דיני הקרבנות

בעיני איש העולם המודרני של היום עלולה להיראות עבודת הקורבנות המתוארת באריכות בפרשיות ספר ויקרא כתמוהה ולא מובנת אם לא אף למעלה מזאת. אם היינו

ראשונים רבים ביקשו לתרגם את הקורבנות לשפה רציונאלית. שתי שאלות הטרידו אותם. ראשונה בהן היא השאלה התיאולוגית – כיצד ניתן לדבר על "קורבני לחמי לאישי":

ספר ויקרא אותו אנו מתחילים לקרוא השבת, נקרא על שם המילה הפותחת אותו – "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה". כידוע, האות "א", החותמת את המילה "ויקרא" הינה

הרב צוריאל בובליל, עו"ד רב קהילה ומומחה לדיני משפחה אילו שאלתי אתכם מהי משמעות הקורבנות, והרלבנטיות שלהם במאה ה-21, אין ספק שהיו מתקבלות תשובות מנוגדות.

בהקשר לקרבן עולה, הפותח את ספר הקרבנות מדגישה התורה את הרצון:'אִם עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד יַקְרִיב אֹתוֹ לִרְצֹנוֹ