כל המאמרים במדור ויקרא

הטור הזה נכתב כמה דקות אחרי שעוד חלק יירוט נפל על היישוב שאני גר בו. לא אכתוב מהו מחשש שעותק נסתר של 'שבתון' נפל לידי

שמענו בתקשורת שהצעת החוק המכונה 'חוק גיוס' ירדה, לעת עתה, מסדר היום. עד כה, המפלגות החרדיות חזרו ואיימו שאם חוק 'הגיוס' לא יעבור, הן יפילו

השאלה האם ניתן להפעיל את המשק שעה שמוסדות החינוך סגורים, מוצגת בציבור כבעיה של משרד החינוך. במציאות, משרד החינוך אינו צד בשאלה זו, שכן הוא

פעמים רבות בשיחותינו אנו מתארים את העובדות "בגדול", בהכללה. המניעים לדיבור מסוג זה מגוונים: לעיתים כדי לא להטריד את השומעים בפרטים רבים מדי, וכשאנו חשים

בימים אלו לומדי הדף היומי עוסקים במסכת מנחות, שבחלקה הגדול עוסקת בסוגים שונים של קרבן המנחה. זו הזדמנות להעמיק ברובד הרעיוני של המנחה. בפתיחה לקרבן

הכתוב מתייחס למי שידע ולא סיפר כחוטא: "וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֺנוֹ" [ויקרא

הימים שבין חג הפורים לחג הפסח הם ימים נשגבים, שאותם הגדירו חז"ל ימים שבין "גאולה לגאולה". בימים נשגבים אלה, חיילי צבא ההגנה לישראל עומדים על

פרשתנו, העוסקת במגוון קורבנות, מקדישה מקום נרחב לקורבן החטאת. היא דנה בארבעה סוגים של מביאי קורבן זה: הכוהן הגדול (ויקרא ד, ג-יב), עם ישראל כמכלול

ספר ויקרא נפתח במילים קצרות אך טעונות משמעות :"ויקרא אל משה". הקריאה הזו איננה רק פתיחה טכנית לספר חדש בתורה. היא רגע של מעבר: לאחר

האביב הגיע. הטבע אינו מתרשם מאירועים קצרי מועד. יש מלחמה בעולם, והיא משפיעה על העולם האנושי בהשלכות רבות היקף – אבל הטבע אינו מגיב לה