אחד המאפיינים הבולטים של ההיסטוריה היהודית הוא חוסר הביטחון. בהיותה בגלות, כבשה בין שבעים זאבים, חשה תמיד כנסת ישראל אי נוחות, היעדר יציבות וחוסר ביטחון
חלומות וחזונות גדולים נרקמו סביב האירוע הפנומנלי של הקמת מדינת היהודים אחרי 1,900 שנות גלות. הרצל ראה בה מדינה הנשענת על יסודות מודרניים וערכים ליברליים.
הדיבור באמצעות אותיות מהווה את הביטוי החיצוני של רצון האדם, כדברי הרב קוק זצ"ל (אורות א,ז): "מלאה היא הנשמה אותיות מלאות אור חיים, מלאות דעה
אחת מתכונותיו הבסיסיות של מנהיג היא יכולתו לקבל החלטות. דוגמה מובהקת לכך ניקח מראש ממשלת ישראל לשעבר מנחם בגין ז"ל. בקיץ 1981, לקראת השלמת הקמתו
חשיבה מופרזת על בעיות מקבעת אותן. ככל שנתרכז בדיבור, בהליכה, בריקוד או בגמגום שלנו, כך גדלים הסיכויים שנמעד. אליזבת לוקאס, לוגותרפיסטית (מטפלת באמצעות מציאת משמעות
ספר 'ויקרא' מתחיל עם פירוט של עבודת הקורבנות. מתוך קורבנות אלו, אשר חלקן שייכות ליחיד וחלקן שייכות לעם כולו, בלט לי קורבן מעניין ומיוחד: "וְאִם
בדור האחרון נולדה קבוצה לא מבוטלת של "צעירים דתיים לשעבר" – דתל"שים, כך הם מכנים את עצמם, תופעה חדשה ומוכרת. אוכלוסייה זו לא שינתה את
ישראלים רבים מאמינים כי הדרך להימנע מטבח נוסף ולנצח במלחמה, עוברת דרך היפרדות מהקונספציה הישנה. על מדינת ישראל להיפרד מהתפיסה של דמוקרטיה ליברלית-פרוגרסיבית ולבנות את
הציווי למחות את זכר עמלק מבטיח שזכר עמלק לעולם לא יימחה, שהרי בכל שנה ויותר מכל עם אחר, הוא מוזכר. פרדוקס זה נמצא במהות מצוות
חג הפורים שנחגג השנה בצילן של המלחמה ושל השנה מרובת המחלוקות שקדמה לה, מקבל תובנות נוספות. בתוך האירועים הדרמטיים הרודפים זה את זה במגילת אסתר,
