
נישואים בבני אדם
בפרשת השבוע מתואר היום השמיני לחנוכת המשכן, במהלכו אירע אירוע דרמטי- מותם של בני אהרון, נדב ואביהוא (ויקרא י'- א'). האופן שבו מתו " ותצא

בפרשת השבוע מתואר היום השמיני לחנוכת המשכן, במהלכו אירע אירוע דרמטי- מותם של בני אהרון, נדב ואביהוא (ויקרא י'- א'). האופן שבו מתו " ותצא

השנה נקרא את פרשת שמיני בשבת מברכים של חודש ניסן. הפרשה פותחת ב'חנוכת המשכן' ביום השמיני של ימי המילואים שחל בר"ח ניסן (שמות מ יז.

שבת פרשת פרה חלה בין שבת זכור לשבת החודש (מגילה כט א), ונקראת על שם הקריאה בפרשת פרה אדומה, "שהיא טהרתן של כל ישראל" (ירושלמי

מסתבר שאהרון הכהן היה דברן לא קטן. ראשית הוא היה הדובר של משה, " ויאמר ה' אל משה ראה נתתיך אלקים לפרעה ואהרון אחיך יהיה

פרשנויות רבות ומגוונות ניתנו לחטאם של נדב ואביהו. אחת מהן קובעת שהם נכנסו לאהל מועד שתויי יין. המדרש לומד זאת מכך שמיד לאחר סיפור מותם

במסגרת המותר והאסור לאכילה מעולם החי, נצטווינו על איסור אכילת שרצים: "כֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף הַהֹלֵךְ עַל אַרְבַּע שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם" (ויקרא יא'). רשב"ם: ההולך על

הפטרת פרשת פרה (יחזקאל ל"ו, ט"ז), נקראת אחרי פורים, ועניינה היטהרות כפויה של עם ישראל ממעשיהם הבוגדניים ומחילול ה'. התבוננות בפרשה ובמפטיר של שבת זו,

לאחר הכנות מרובות שנעשו לקראת הקמת המשכן וימי המלואים בהם הושקעה עבודה רבה, נערכו אהרן ובניו לרגע המיוחל. ובעיצומו של יום חגיגי זה מתים נדב
"בתחילה לא היתה מחלוקת בישראל" (ר' יוסי בתוספתא, חגיגה). בהתאם לקביעה זו של התלמוד הירושלמי, רבים ובראשם הרמב"ם (בהקדמתו למשנה) הניחו כמובן מאליו שמחלוקת אינה

נדמה כי הפסוק המתאר את סיבת מותם של נדב ואביהוא מפורש למדי ( ויקרא פרק י,א): " וַיִּקְח֣וּ בְנֵֽי־אַ֠הֲרֹן נָדָ֨ב וַאֲבִיה֜וּא אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וַיִּתְּנ֤וּ בָהֵן֙