"כי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ נֹפֵל בַּשָּׂדֶה לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ. וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ וּמָדְדוּ אֶל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹת הֶחָלָל.
לאורך כמה שנים, עבדתי לצד אדם שרעיונותיו השפיעו עליי ועזרו לי להעמיק ולנמק את הערכים בהם אני מאמינה. אחד הוויכוחים הקבועים שלנו היו על ההבדלים
איתמר יושב אבל וחפוי ראש. אפילו לעלות לגילוי מצבה של אחיו, אסור לו. אלעזר, בנו הקטן, עומד מולו ולא מבין למה. "אנחנו כוהנים", איתמר אומר
פרשת "אמור" נפתחת בדרישה לסטנדרט גבוה במיוחד ממי שנושא באחריות ציבורית. הכהנים מצווים על טהרה, ריסון ומשמעת אישית, זאת לא כסמל, אלא כתנאי לאמון. הכהנים
יש בה בהגעה אל ארץ ישראל ארץ חמדת האבות, ובניסיון ליצור בה חברת אנשים יהודית נאמנה ערכית ומסורה, הרבה תקוות ופעמים גם אכזבות, הרבה זכויות
שאלה: חיילים שבמסגרת הפעילות המבצעית שוהים בבית בשטח אויב. ברשותם אספקה צבאית של מנות קרב, אך הם מעוניינים במזון חם ומבושל, שאותו יבשלו בעזרת כלים
במעגל מקראֵי הקודש הנמנים בפרשתנו יש כפילויות. המעגל הזה עשוי לאמיתו של דבר משני מעגלים. האחד כולל את שלושת הרגָלים: פסח, שבועות וסוכות. מועדים אלה
פרשת אמור נפתחת בציווי לכוהנים לשמור על קדושתם – לא להיטמא, לא להיסחף אחר החיים הרגילים, להישאר מובחנים. קדושה, כך מתברר מייד, אינה רק מעלה
המושג "מיתת נשיקה" נשמע בימינו כהד מעולם אחר. חז"ל ייחסו פרידה כזו מהעולם לצדיקים: יציאת נשמה שאין בה מאבק אלא השלמה עמוקה ועדינה עם סופיותנו.
ימי ספירת העומר הם חול המועד מטפס ועולה. כך לימד אותנו הרמב"ן. דברים מבוססים היטב, שהלוא קדושת הזמן בישראל מתייחדת ברעיון היסודי של "כל השביעיות
