
בני עקיבא
בדברי חז"ל (אבות דרבי נתן ב יב) מוצג רבי עקיבא כדגם מופלא ללימוד תורה המתגבר על כל הקשיים ותנאי החיים המורכבים, ביניהם היותו מטופל בילדים.

בדברי חז"ל (אבות דרבי נתן ב יב) מוצג רבי עקיבא כדגם מופלא ללימוד תורה המתגבר על כל הקשיים ותנאי החיים המורכבים, ביניהם היותו מטופל בילדים.

אחד מדיני הפרשה עוסק ביהודי שירד מנכסיו ונמכר לעבד אצל גר או אצל גוי – 'וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ וְנִמְכַּר

משפחות הלויים – גרשון, קהת ומררי – הפכו לסמלים מייצגים של דרכים שונות בעבודת ה'. האדמו"ר מאיזביצא רואה בבני קהת אנשים שאינם מסתפקים במדרגות הרוחניות

מפשט הפסוקים משתמע שבלק חשש מכך שישראל יכבוש את ארצו ולכן רצה להחליש את כוחם. מדוע שיחשוש מכך, הרי ישראל מעולם לא עשו זאת? מלמדנו

כשהתלמוד (בבא בתרא יד ב) מונה את ספרי התנ"ך ומחבריהם הוא מציין "משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב". אם ספרו של משה הינו התורה הרי

התורה (במדבר י י) מצווה לתקוע בחצוצרות בימי צער "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם". בביאור זמן ימי השמחה שאליו כוונה התורה אנו מוצאים שלל פירושים מן הקצה אל

שבת זו פותחת את חומש 'במדבר' והיא עומדת בין השבוע שחל בו יום ירושלים והשבוע שחל בו חג מתן תורה. ירושלים נתפסת כמקום המסמל את

מפשט הפסוקים משתמע שבלק חשש מכך שישראל יכבוש את ארצו ולכן רצה להחליש את כוחם. מדוע שיחשוש מכך, הרי ישראל מעולם לא עשו זאת? מלמדנו

המלכת המלך בישראל מתוארת בתורה (דברים יז יד-טו): 'כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ… וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי. שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר

בתיאור המקום שבו אמר משה את דבריו, כמתואר בתחילת החומש, אנו מוצאים מקומות מסתוריים (דברים א א) – 'בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין