יאיר אבידן (דירקטור ופעיל חברתי, לשעבר המפקח על הבנקים)פרשות "תזריע" ו"מצורע" נראות במבט ראשון כאילו נלקחו מעולם עתיק וזר של נגעים וטקסים. אך בין הפסוקים העוסקים בכתמי עור ובקירות דואבים, מסתתר המדריך המדויק ביותר לריפוי חברה המשוסעת מבפנים. ה"צרעת" המקראית לפי חז"ל, אינה מחלה רפואית אלא תופעה רוחנית-חברתית המגיעה בעקבות הדיבור המפלג, לשון הרע וההתנשאות של האחד על פני רעהו.
אחד הפסוקים המהדהדים בפרשה הוא "בָּדָד יֵשֵׁב, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ" (ויקרא י"ג, מו'), המכוון לבידוד שמאפשר חשבון נפש. במציאות הישראלית של ימינו, הבידוד הזה אינו פיזי, אלא רגשי ואידיאולוגי. אנחנו הפכנו לחברה של "מחנות" שבה כל צד יושב בדד ב"בועה" שלו, משוכנע שה"טומאה" נמצאת אך ורק אצל הצד השני. בפועל, השיסוי והפילוג הפכו לנגע המתפשט בקירות הבית הלאומי שלנו, סודק את החוסן ומאיים על המבנה כולו.
בשלב זה נאמר "וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן" (ויקרא י"ד, ב') – ואז עולה השאלה מיהו הכהן של ימינו? הכהן בפרשה הוא המנהיגות בהיבט המוסרי שאינה עוסקת בפוליטיקה קטנה, אלא באבחון אמיץ של המציאות. במובן האזרחי, ה"כהן" הוא, בין היתר, המערכת המשפטית על מרכיביה, יכולותיה וסמכויותיה, מערכות הזוכות ונכון שיזכו לאמון ציבורי רחב. תפקידן להביט בנגע בעיניים פקוחות לבחון, לשפוט, לפסוק ולומר את האמת, גם כשהיא כואבת.
אולם, הריפוי האמיתי מתחיל בנטילת אחריות. ה"מצורע המקראי" יוצא מחוץ למחנה כדי לעבור תהליך של חשבון נפש. במציאות הנוכחית, נטילת אחריות מנהיגותית, העברת ה"מקל" לאדם אחר כשהדרך מובילה למבוי סתום, היא המעשה ה"כהני" הנעלה ביותר. זוהי ההבנה ששחרור האחיזה בכוח הוא לעיתים הדרך היחידה לאפשר למחנה כולו להיטהר ולהתאחד.
תהליך הטהרה של המצורע משלב בין "עֵץ אֶרֶז" לבין "אֵזוֹב" (ויקרא י"ד, ד'). הארז מסמל את הגאווה והנוקשות והאזוב את הענווה. חברה משוסעת ומפולגת זקוקה נואשות למנהיגות של "אזוב", כזו שמנמיכה את קולה, שמקשיבה לכאב של האחר ושמבינה שפשרה אינה חולשה אלא כוח.
אנא פנינו? הפרשה מלמדת שגם מתוך הקירות המנותצים של בית נגוע, יכולים להתגלות אוצרות. השבר החברתי שאנו חווים הוא הזדמנות לבנייה מחדש, אך היא מותנית בנכונותנו להחליף את ה"ארז" המפלג ב"אזוב" המאחד, ואת השיסוי באחריות אישית עמוקה.
הנגע אינו גזירת גורל; הריפוי נמצא בידינו, בדיבורנו ובנכונותנו לראות שוב זה בזה חלק מגוף אחד.
