כל המאמרים במדור תזריע-מצורע

           צרעת נוהגת בזמן הזה, אלא שטכנית בפועל היא אינה נוהגת שתי הפרשיות אותן קוראים השבת, מאריכות בביאור נגע הצרעת, הסוגים שונים, והדרכים לזיהויים

שלא כדרכה פותחת התורה את פרשת נגעי בתים באמירה: "כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן" במקום: "כי תבואו אל הארץ”. השם "ארץ כנען" התפרש על-ידי מלומדים

הרבה לפני שהנאצים חוקקו חוקים אנטישמיים, שהפכו את היהודים למצורעים חברתית, עשו זאת מדינות אחרות "אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת

פרשיות תזריע מצורע, העוסקות מתחילתן ועד סופן במצבים קשים בהם נמצא האדם, במשברים מלידתו ועד למותו, מצד הטומאה והנגע (כנגע בגוף, בבית ובבגד), באות ללמדנו

הקתוליות מצאה מענה לרעיון 'סופיות החיים' באיסור על כמרים להביא ילדים לעולם. הם לא נותנים לאל להרוג אותם, הם מערימים עליו בספרו הכוזרי (מאמר שני

חלק מן הלימוד הוא לדעת מתי "משפחה וזוגיות" ומתי פותחים את הדלת לשיח ודיבור על פי האמור בתורה "כל ימי אשר הנגע בו יטמא טמא

עצמאות. יש ב"ה המון על מה להודות לקב"ה שהביאנו עד הלום, ולכל אותם שחלמו, התפללו, בנו, יצרו, פיתחו, קידמו, עמלו. יש להודות ולהלל על כל

"וַיְדַבֵּר ד' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר: כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם" רש"י: ונתתי

פרשת תזריע נושאת עמה את ענייני נגע הצרעת. הצרעת המקראית אינה תוצר של זיהום או תולדה של מצב רפואי. הצרעת הינה נגע רוחני שבא לו