"וַיְדַבֵּר ד' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר: כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם" רש"י: ונתתי
פרשת תזריע נושאת עמה את ענייני נגע הצרעת. הצרעת המקראית אינה תוצר של זיהום או תולדה של מצב רפואי. הצרעת הינה נגע רוחני שבא לו
לאורך פרשיות ספר ויקרא, חז"ל רגישים מאוד למילות הפניה ולכינויים השונים לאדם. ניתן למצוא דרשות על 'נפש כי תקריב' הדנות במילה נפש, או דרשות על
האם היינו מצורעים השנה? במידה מסוימת – כן. נפגענו גופנית. אמנם ההשוואה אינה מלאה, ואינה מדויקת. הקורונה היא מחלה ביולוגית. הצרעת – לא. עצם העובדה
כיצד הייתם פועלים אם היו הייתם יודעים שבמעשה קטן, (גם אם כרוך במאמץ), אתם יכולים להשלים דבר גדול? חיוני?! ש'הגרוש' שלכם ישלים ל'לירה'?! מכירים אנשים
קורבן היולדת מפורט בתחילת פרשת תזריע (ויקרא י"ב, א'-ז'). פשוטו של מקרא אינו מגלה כל עניין רפואי, ואין בפרשה הנדונה עתה, כל היבט רפואי הפרשה
ראינו ברשימה הקודמת כי הרמב"ם כותב שישנם עשרה דברים בתפילין שהם הלכה למשה מסיני (הלכות תפילין א, ג). איננו מבינים מהכתוב מדוע התפילין שחורות או
מסורת יהודית קדומה מספרת שביום שחרב המקדש נולד המשיח, כמובא בירושלמי (ברכות פ"ב ה"ד): "מעשה היה ביהודי אחד שהיה חורש. געתה פרתו לפניו, עבר עליו
מי היה מאמין שקריאת הפרשה השנה, תעורר הזדהות ורלבנטיות בקרב קוראיה בני המאה ה-21! מילים שכמעט ולא הכרנו לפני שנה, כמו סגר, בידוד, חולה מאומת,
כשהייתי ילד קראתי אגדה סינית על נער שניסה להערים על שד הנהר ולגרום לו להחזיר את הנהר למסלולו. לשם כך היה עליו לרוץ ולברוח מהנהר
