כל המאמרים במדור בהעלותך

אחדות היא יסוד חיוני מאין כמוהו במציאות שאנו נתונים בה כעת. היא חיונית גם כערך הנוגע למציאות הממשית, וגם כיסוד רוחני ואמוני המופנה כלפי שמייא.

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל מוּל

מקורו של משבר המנהיגות הפוקד את העולם נעוץ במילה אחת עוצמתית – ענווה. זו מילה שכבר כמעט אין עושים בה שימוש. להיפך, היא נחשבת למילה

שאלה: חיילים וחיילות ששוהים בכניסת שבת במקום שבו אסור בשום פנים ואופן להדליק אש – האם יוכלו להדליק פנס לצורך נר שבת? תשובה: הקטע הראשון

פרשת 'בהעלותך' מתארת את אחת מהתקופות המאתגרות של עם ישראל. העם נאלץ לעזוב את הר סיני ולצאת למסע, ללא לוח זמנים מתוכנן עד ההגעה לארץ

אלברט אליס היה מהאבות המייסדים של הפסיכולוגיה המודרנית. היכרותו עם ההתנהגות האנושית ועם נפש האדם הביאה אותו לקביעה חשובה: "אם רגשות אנושיים נובעים במידה רבה

"דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת" [ח, ב]. שתי שאלות מובאות ברש"י: האחת, מדוע נסמכה הדלקת

תמיכתה של מפלגת 'הציונות הדתית' בחוק המכונה 'חוק הגיוס' תיזכר לדיראון בדברי ימיה של הכנסת, ואני תקווה שגם תהווה נקודת הכרעה ביחסה של תנועת הציונות

  ביום ראשון ליווינו לדרכו האחרונה את רס"ב (במיל') אילון ויס הי"ד שנפל בעזה. אילון היה פקוד שלי לפני כ-30 שנה והמשיך להתנדב כלוחם בשריון

פעמיים בפרשה בני ישראל באים בתלונה. שתי התלונות זוכות לתואר "רַע", ושתיהן נענות  בתגובה חריפה. תלונת המתאוננים מסתיימת בתבערה, ותלונת המתאווים באה לקיצה בקברות התאווה.