העונש שהוטל על עם ישראל בעטיו של 'חטא המרגלים' הוא אחת מהמכות הקשות, שספג עם ישראל בלכתו במדבר בארץ לא זרועה. דווקא בשעה כה קשה
אחד הסיפורים הנפוצים בתקופת הזוהר של עליית ברית המועצות בשנות השבעים היה על יהודי שהגיע לנמל התעופה כולו נרגש, אך עדיין שבוי בכבלי המשטר הסובייטי
הרב צפניה דרורי פרשת המרגלים גדולי האומה, שמאסו בארץ חמדה, מסתיימת בנחמה לעתיד טוב שיבוא לישראל אחרי שייתמו פגריהם במדבר- כי תבואו אל ארץ מושבותיכם
לא מגבעת ולא כיפה, לא גערטל ולא חליפה, לא פראק ולא קפוטה, לא עניבה ולא חליפה – בגד היהודי הוא בראש ובראשונה הציצית. יש כמובן
בשעה שהתקיפו בחורי ישיבה שונים את אנשי מרכז הרב על כך שאין הולכים לבושים כ"בני תורה", שהרי אין הם לובשים חליפות ומגבעות בחיי היום יום,
כולנו מכירים את הלוגו המפורסם של משרד התיירות. שני אנשים הפונים ימינה ואוחזים בשני קצותיו של מוט, שבאמצעו תלוי אשכול ענבים גדול ועסיסי. הסמל מבוסס
אחד הפסוקים שמזוהים יותר מכל עם תפילות הימים הנוראים, כסיומת להצהרת "כל נדרי" בערב יום הכיפורים הוא הקריאה מפרשת שלח (במדבר טו, כו): "וְנִסְלַח לְכָל
המצווה הראשונה המופיעה בפרשה לאחר סיפור המרגלים היא מצוות הבאת נסכים כתוספת לקרבן. התורה מפרטת אילו נסכים וכמה להביא לכל סוג של קרבן. לכאורה מקומה
הרב אלחנן פרינץ האם מותר לאדם לקנות קבר בעודו בחיים. ראשית, בדבר אשר רואים אנו כי נוהגים בני-אדם, חובה עלינו להתייחס ברצינות וכובד ראש ולא
המרגלים חזרו משליחותם ובפיהם הבשורה: "לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם (עמי כנען) כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ (מהקב"ה – רש"י). (במדבר יג',לא'). בני ישראל נתנו את
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: אביטל דואן
