כל המאמרים במדור קורח

גם לאחר שהאדמה בלעה את קורח ועדתו והאש שרפה את 250 מקטירי הקטורת, המשיך העם להתלונן- "אתם המיתם את העם". עוד רגע יכַלה הקב"ה בעם

בהיותו ילד קטן, למד דודי, ר' שמואל הכהן איש ירושלים, ילד קטן, בתלמוד תורה "עץ חיים". באחד הימים, בא לכיתה ראש הישיבה ר' יחיאל מיכל

רבנו הגדול, הרב קוק זכר צדיק לברכה, היה מעורב גם במחלוקות עמוקות מאוד: מניעת חילול שבת המוני (פרשת "עין גנים" לדוגמה); המאבק על חפות המואשמים

מצווה אחת מן התורה יש, שלמרות מעמדה החמור (מדאורייתא) מעטים הם האנשים שמקיימים אותה. המדובר במצוות כתיבת ספר תורה, כפי שמנסח אותה הרמב"ם (הלכות ספר

משה רבנו וקרח מייצגים שתי הנהגות הקיימות בעולם, האחת הנהגה נותנת והשנייה הנהגה לוקחת. משה רבנו היה מנהיג שהקב"ה בחר בו. הוא עצמו לא שש לקבל את התפקיד.

לכל מרחב יש גבולות התוחמים אותו. כל מי שגר בבית יודע שהקירות קובעים את גבולותיו, ושלא ניתן לחרוג מעבר להם אלא רק להסתדר בתוכם. לעומת

מות קורח, דתן ואבירם מתואר כמוות שהיווה מופת ואות לכל העם על בחירת משה ועל טעותם של המורדים נגדו: "ואם בריאה יברא ה' ופצתה האדמה

  ממבט מודרני, קרוב לוודאי כי התנהלות קרח תזכה לשבח, ולא ברור לכאורה כיצד נוכל להפיק מפרשיה זו תועלת לימינו. התביעה מן המנהיגות להעמיד עצמה

כידוע, עונשם של קורח ועדתו היה פעירת האדמה ובליעתם עם רכושם בתוכה. הפרשנים חלוקים בדעתם האם מדובר בעונש שניתן להסביר באופן ניסי או ריאלי. הפירוש