בפרשת "חקת", מיד אחרי פרשת "פרה אדומה", אנו מדלגים מבחינה כרונולוגית יותר משלושים ושמונה שנה, ועוסקים באירועי שנת הארבעים ליציאת בני ישראל ממצרים. ראשית שנת
בעיצומה של פרשת חקת מאבדים משה ואהרן את הנהגתם בשל מעשה מדבר צין. לבני ישראל אין מים, והם נקהלים על משה ואהרן, ומלינים על המצב.
פרשת חוקת, כרוב הפרשיות שבספר במדבר, נעה כמטוטלת בין היאוש לתקווה, בין הכאב והשמחה, בין הצער לשירה. מרים מתה, ועמה פסקה הבאר. חוסר המים, שמבטאים
קשה להבין עד תום מה בדיוק ההבדל בין הכאה על הסלע לבין דיבור אליו. גם ההכאה על סלע והוצאת מים ממנו היא נס גדול, ועל
אבי גן צבי,עו"ד פעמיים בפרשתנו ממלאת הקטורת תפקיד שאינו זה המיועד לה במעשה המשכן שבפרשיות תרומה ותצוה ובספר ויקרא. תחילה נעיין מעט בפרשת מזבח הקטורת
פרשת חוקת, כרוב הפרשיות שבספר במדבר, וכחיינו כאן ועכשיו, נעה כמטוטלת בין ייאוש לתקווה, בין כאב לשמחה, בין צער לשירה. בפרשה מתוארת פטירת מרים ועמה
פרופ' אבא אנגלברג, ראש מכון טל לשעבר על פי הגמרא (תענית ט.), הפסוק בזכריה (יא, ח) וָאַכְחִד אֶת שְׁלֹשֶׁת הָרֹעִים בְּיֶרַח אֶחָד מתייחס לפטירת שלושת
מאיר מזרחי, עו"ד חברת התעופה הקוריאנית עמדה בפני קריסה כלכלית, לפני כעשרים שנה בשל מספר חריג של תאונות אויריות. מחקרים גילו כי הסיבה העיקרית לריבוי
בתנ"ך מופיעים מידי פעם התראות על עונשים שיגיעו במידה ולא נתנהל נכון מבחינה מוסרית: בצורת, רעב, מחלות, חורבן וכדומה. לא נעים. מאידך, יש הבטחות לשכר
בפרשת חקת אנו קוראים על רגעי חייה האחרונים של מרים הנביאה במדבר צין. מדבר צין משמש נקודת ציון מרכזית ומשמעותית מאוד לעם ישראל במדבר, ותחנות
