בסופה של הפרשה מופיעה שירה קצרה המזכירה בפתיחתה את שירת הים: אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ: בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ
משה רבינו בנה את נחש הנחושת ושם אותו על נס בהוראתו של הקב"ה; חזקיהו המלך כתת את אותו נחש הנחושת, והדבר היה רצוי בעיני חכמים.
הרב משה פינצ'וק, ראש תכנית בית המדרש, המכללה האקדמית נתניה לאחרונה עלה לשיח החברתי בעיית הפליטים הזרים המסתננים למדינת ישראל דרך הגבול המצרי. במוסף צדק
לאחר שאהרן נפטר נאמר: 'וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל' (במדבר כ,כט) לאחר פטירתו היה אבל לאומי
פרשת חקת מתארת הרבה מעלילותיהם של ישראל במדבר. בין השאר מתארת הפרשה, לקראת סופה, את מלחמות ישראל בעבר הירדן, נגד האמורי והמואבי והאדומי. בין הפסוקים
בנימין מונק פרשת פרה אדומה עליה כידוע אמר שלמה המלך בקהלת "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני" – עולה בה התמיהה מדוע בחר הקב"ה להעלות עניין
בפרשת "חקת", מיד אחרי פרשת "פרה אדומה", אנו מדלגים מבחינה כרונולוגית יותר משלושים ושמונה שנה, ועוסקים באירועי שנת הארבעים ליציאת בני ישראל ממצרים. ראשית שנת
בעיצומה של פרשת חקת מאבדים משה ואהרן את הנהגתם בשל מעשה מדבר צין. לבני ישראל אין מים, והם נקהלים על משה ואהרן, ומלינים על המצב.
פרשת חוקת, כרוב הפרשיות שבספר במדבר, נעה כמטוטלת בין היאוש לתקווה, בין הכאב והשמחה, בין הצער לשירה. מרים מתה, ועמה פסקה הבאר. חוסר המים, שמבטאים
קשה להבין עד תום מה בדיוק ההבדל בין הכאה על הסלע לבין דיבור אליו. גם ההכאה על סלע והוצאת מים ממנו היא נס גדול, ועל
