כל המאמרים במדור בלק

בלעם שפיקח היה – מה ראה לשטות זו? כמי שזכה להתגלות נבואית, כיצד עלה בדעתו שהוא יכול לקלל את העם בו בחר ה'? שאלה זו

עתה לאחר שכל הפרשה הסתיימה, הריני לגלות לכם עם ישראל, כי בזמן שהתרחש האירוע שעליו מסופר בפרשה הקרויה על שמי, אף אחד מעם ישראל כלל

פרשת בלק ובלעם היא מן הפרשיות הידועות ביותר בתורה וקובעת ברכה לעצמה. זוהי הפרשה היחידה בתורה שנקראת על שמו של נביא גוי (שניה לה היא

יותר מכל הטילים הקונבנציונאליים, ויותר מכל מאגרי הנשק המתוחכמים למיניהם המפוזרים ברחבי העולם – ישנו כוח עצום אחד המהווה איום אסטרטגי וסכנה לאנושות ולחברה כולה

פרשתנו נקראת בגמ' גם 'פרשת בלעם' (בבא בתרא יד ב) ולא בכדי. האישיות הדומיננטית בפרשה היא בלעם. בלעם היה נביא גדול שהושווה למשה, גדול הנביאים:

בעולמה של תורה, מאורעות קשים – לכלל ולפרט – הם נקודת ציון ותמרור "עצור" הקוראת לכל אדם (ע"ע מעשה נינווה), וקל וחומר לאדם מישראל, לעצור

מפשט הפסוקים משתמע שבלק חשש מכך שישראל יכבוש את ארצו ולכן רצה להחליש את כוחם. מדוע שיחשוש מכך, הרי ישראל מעולם לא עשו זאת? מלמדנו

על מפתנה של ארץ ישראל, לאחר ארבעים שנות נדודים במדבר, מתנהל ויכוח מר ונוקב על אופיו של המזרח התיכון החדש המתהווה, ועל דמותה של המדינה

גור רוזנבלט פרשת בלק מהווה את אחת הפרשיות המפתיעות בתורה. מפרשת לך לך מתמקדת התורה באופן כללי בקורותיה של משפחת אברהם עד להפיכתה לעם, יציאתה

משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע. חילופי הנהגה הם תמיד מאורע מכונן. כך, במיוחד, בעולם העתיק, עולמם של מלכים, כאשר בניגוד למקובל, ההנהגה לא עברה