כל המאמרים במדור פינחס

הקרבנות אינם עבור הקב"ה, שהרי העולם כולו, על כל חיותיו, שלו הוא פרשת הקרבנות בפנחס לא מתחילה במוספי החגים, כי אם בתמידין: בקרבן התמיד של

המילה המתארת בתנ"ך את האויבים היא מילה מיוחדת ורבת משמעות- 'צֹרְרִים'. כך גם הפעולה הנדרשת לעשות מולם- 'צָרוֹר'. בפרשת השבוע, ערב הכניסה לארץ ולקראת הסכנות

התוצאה מדהימה משום שהיא מאפשרת מציאות משפטית אמביוולנטית, שלא לומר פרדוקסאלית נוהגים לצטט את- 'הלכה, ואין מורין כן' כדי להסביר את האירועים המסעירים של פרשת

העם זקוק לאנשים שינהיגו בעוז אך גם בענווה, מתוך מבט רחב המבין ומכיל את כל גווני החברה מי היה האדם הראשון שראה אל מול עיניו

הרבה משברים פוקדים את החברה הישראלית בתקופתנו. המשבר היותר גדול הוא משבר המנהיגות, החוצה את כל התחומים, ואולי גם שאר המשברים נובעים ממנו. בספרו "חובות

למרות דברי השבח של אלוקים וברכת השלום לה זכה פנחס, משה אינו משתכנע הפרשה פותחת במעשה פנחס הלוקח רומח והורג את זמרי בן סלוא ואת

יש לשאוף למנהיגות משתפת שמעודדת שיתופי פעולה ומאפשרת ביטוי לכל מרכיביה פניית משה אל ה' ש"יִפְקֹד… אִישׁ עַל הָעֵדָה" מעוררת תמיהה: מדוע לא חשב משה

מה טעם הסתיר הכתוב זהותם בתחילה? ומה טעם פירש הכתוב שמם בהמשך? מעשהו של פינחס עשוי בקלות לשמש אבן פינה ודוגמא לקורס מבוא בקנאות השוואתית.

גם במקרים קלים להכרעה, עדיף שהמחוקק ייתן דעתו על הסוגייה מאשר זו תוכרע על ידי מערכת שיפוטית בנות צלפחד פונות לבית דינו של משה רבינו,

אחד מתפקידיו של המנהיג הוא יכולתו לתכנן את פרישתו מהתפקיד, ולהכין יורש שייקח את המושכות עשרות פסוקים בתורה פותחים בפנייה של הקב"ה למשה –  "וַיְדַבֵּר