
חיגר ופיסח – המותר והאסור
מהמאה ה-18 מסתמנת מגמה שבה שאלות הלכתיות הנוגעות למקומו של אדם עם מוגבלות בתוך עולם המצוות ובתוך מסגרת הקהילה זוכות לתשומת לב מיוחדת פרשת פנחס

מהמאה ה-18 מסתמנת מגמה שבה שאלות הלכתיות הנוגעות למקומו של אדם עם מוגבלות בתוך עולם המצוות ובתוך מסגרת הקהילה זוכות לתשומת לב מיוחדת פרשת פנחס

מידות הדרש מחולקות למידות לוגיות ולמידות טכסטואליות "ומנין שנכנס שבט לוי לא"י? שנאמר (במדבר כו) כי אמר ה' להם 'מות ימותו במדבר' אלו היו ישראל

פרשתנו מתארת את האומץ וההעזה של בנות צלפחד, בבקשתן נחלה בארץ ישראל. בנות צלפחד יצאו מאזור הנוחות שלהן, והעמידו את עצמן במקום שאינו טבעי להן.

נשים שחשקה נפשן בפעילות דתית, סופגות לא פעם ביקורת בטענה שהמניע שלהן פסול. יש לזכור שרק הקב"ה "יראה ללבב" האם יש לשפוט מעשים לפי המניע

במפקד של בני ישראל הם נמנים למשפחתם ועל כן מרבית השמות הנזכרים שם הם שמותם של הגברים, ראשי המשפחה. כאשר נזכרת אישה בפרשייה זו, ראוי

את פרשת פנחס נקרא יומיים לאחר י"ז בתמוז. בתחילת ימי חשבון הנפש והאבלות על החורבן של 'בין המצרים' – שבין י"ז בתמוז לט' באב. חז"ל

בפעם הראשונה בהיסטוריה מתקיים טקס חילופי מנהיגים בעם ישראל; משה רבנו, מנהיג דור הגלות, יציאת מצרים וההליכה במדבר, מסיים את דרכו על מפתנה של הארץ

פרשת השבוע שלנו עוסקת בהכנות לקראת הכניסה לארץ ישראל. אנו קוראים, בין היתר, על חלוקת הנחלות בארץ, על תקדים בנות צלופחד וקבלתן נחלה בארץ ישראל,

ברצוני לשתף בסיפור של מורה שטלטל אותי מאוד. המורה שיתפה אותי שבית הספר שלה מקבל תלמידים אתיופים שזה עתה עלו לישראל (היא לא דיברה על

בפרשת השבוע פונות בנות צלפחד למשה, בבקשה לקבל נחלה בארץ משום שאביהם מת בלי בנים, ואין מי שיירש את נחלתו. בעקבות בקשתן, נעסוק בסוגיה הקשורה