
ושוב לעניין 'עין תחת עין'
אם הדרש הוא הפשט הפשוט, מדוע כותב התורה לא כתב את כוונתו במילים ברורות וחדות יותר? הנשקה, במאמריו 'על היחס שבין המדרש והפשט' עומד על

אם הדרש הוא הפשט הפשוט, מדוע כותב התורה לא כתב את כוונתו במילים ברורות וחדות יותר? הנשקה, במאמריו 'על היחס שבין המדרש והפשט' עומד על

למילים יש כוח, לדיבור יש משמעות, להתחייבות יש ערך, ורק כך אפשר לנהל חיים אישיים, חברתיים וציבוריים מכובדים כמו מקצועות, תחומים ונושאים רבים שהחיים העכשוויים

לבני גד וראובן היה מקנה רב, הם יושבים בעבר הירדן המזרחי, רואים כי טוב ורוצים להישאר שם. הם פונים להרכב המלא של מנהיגי העדה- משה,

הפרשה הזו היא מבוא לניהול מערכת יחסים בין בני זוג כשהבסיס שהתורה מניחה הוא בשני עניינים, דאגה וכנות אחד מפרטי הדינים שנזכרים בקשר לנדרי אישה

לכל אדם יש את שפתו ואת התרבות ממנה הגיע. תהיה זו טעות לבחון את ענייניו של אדם אחר דרך השקפת עולמך מספרים על אדם שהיה

אנו נמצאים בעיצומם של ימי 'בין המצרים', האבלות על חורבן המקדש והארץ, והיציאה לגלות. אנו זוכים לציין את תשעת הימים בדור של גאולה, שיבה לא"י

מדוע ההורג בשגגה נדרש לגלות לעיר מקלט? ומדוע עליו לשבת בה "עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל" (לה, כה)? ישנן שלוש שיטות עיקריות בפרשנות להגליית הורגים בשגגה

"כאשר אנשים אינם יכולים לשנות את הדברים, הם משנים את המילים" (ז'אן ז'ורס). כוחה של מילה: להלל או לחלל. על עוצמת הדיבור ועוצמת החיבור. פרשת

יכול האדם להשית על עצמו עניינים שהאדם החליט להימנע מהם או שהתחייב לעשותם פרשת מטות פותחת בענייני 'נדרים'. בכח המוענק לאדם להוסיף על עצמו חיובים.

הראי"ה קוק ובנו הביעו בהקשרים שונים רתיעה וסלידה מפעולות נקמה דוגמת "תג מחיר" הפוגעות בחפים מפשע שעת נקמה. לאחר כמה פרשיות שבהן תואר חטא ישראל