"כאשר אנשים אינם יכולים לשנות את הדברים, הם משנים את המילים" (ז'אן ז'ורס).
כוחה של מילה: להלל או לחלל.
על עוצמת הדיבור ועוצמת החיבור.
פרשת השבוע פותחת בנושא הנדרים.
על אדם הנודר נדר, אומר רש"י: "לא יחלל דברו"-לא יעשה דבריו חולין. הכוח של המילים כיוצרות מציאות.
התורה מייחסת חשיבות גדולה למילים. אדם שאסר על עצמו דבר מסוים, מחויב לגמרי למה שאמר ואסור לו להפר את הנדר שלו.
לברכה או לתפילה יש כוח רב להשפיע או לשנות את המציאות.
שלמה המלך החכם באדם קבע:
"מוות וחיים ביד לשון" (משלי, יח, כא).
במילים של האדם יש כוח לפגוע ואף להרוג, וכנגד זה, יש בכוחן לתת חיים, לחזק ולעודד את מי שזקוק לכך.
כל דיבור שלנו הוא בעצם תפילה שמגשימה את עצמה. ואם כן, אכן- הדיבור שלנו קדוש. כוח המילים הוא כוח החיים. יש להלל כל מילה – ואסור לחלל אותה.
וכשהרוחות סוערות מסביב… האם אנו מפעילים שיקול דעת בבחירת מילותינו?
הן הנאמרות בעל פה והן בכתב, בעט או במקלדת?
ההתרחשויות העולות חדשים לבקרים מצביעות על כך שיש עבודה לפנינו; עלינו להתרכך, לפעול מתוך אהבת חינם, מתוך כבוד הדדי, מתוך שיתוף פעולה.
והשינוי יבוא מכל אחד מאיתנו, לא משום גורם חיצוני.
נצלח כל תקופה מאתגרת. כיצד?
הבה נתבונן:
דיברנו על חשיבותן וכוחן של מילים, ועל השפה שאנו חושבים ומדברים בה.
מילים הן תדר אנרגטי, שאנו שולחים מתוכנו החוצה, קודם כל לעצמנו ואחר כך לעולם, ולכל מי שבא איתנו במגע יומיומי.
בימים הקרובים נתבונן בסיטואציות סביבנו:
כיצד אנו מדברים אל הזולת?
כיצד אנו מדברים אל עצמנו?
מה הן הבחירות המילוליות שלנו?
נקפיד לחשוב באופן מואר וחיובי ונשתמש בשפה מעצימה ומחזקת.
זהו תנאי הכרחי לחיים צלולים ומלאי משמעות, חיים של שפע, ברכה, הצלחה, בריאות וכל דבר שאנו רוצים למשוך לחיינו.
(מטות מסעי תשפ"א)