כל המאמרים במדור ואתחנן

לאחר שהתורה חוזרת על מעמד הר סיני ועשרת הדברות, מובאת פרשת קריאת שמע. פרשה שאנו מצווים לקרוא פעמיים ביום, כמצוות עשה מדאורייתא (סהמ"צ עשה י).

צרת רבים, אומר הפתגם,חצי נחמה. אולי. אך פתגם זה בוודאי אינו משקף את כל עולמה של מורשת ישראל. בתורת ישראל, נחמה אינה מתבטאת בצרתם של

כל נסיון להסביר בכלים רציונאליים את טיב הקשר הרוחני שנקשר בין ישראל לקב"ה במעמד הר סיני, סופו להיות מעומעם ובלתי ממוקד. ההיתה זו נבואה כלל-ישראלית?

פסוק זה (דברים ד,כד), המעטר את פרשתנו, מדמה את מלך מלכי המלכים לאש, ומסיים במלים "א-ל קנא". אולם, דימוי זה מסוכן במקצת, במיוחד אחרי שלל

שתי תובנות משמעותיות עולות מתקופת ההתמודדות העולמית עם וירוס הקורונה. האחת- שוירוס אחד קטן יכול להתפשט ולהגיע תוך זמן קצר מקצה עולם עד קצה תבל,

ספר דברים, הנאום מדיני – דתי האחרון שמוסר משה לבני ישראל לפני הכניסה לארץ ישראל. לאורך הספר מודגש הרעיון שארץ ישראל מיוחדת. "ארץ אשר ה'

הציווי הידוע "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" שגור על לשוננו דרך כלל בהקשר של חובת השמירה על הבריאות. עיון במקורו מלמד לכאורה שהוא מכוון לעניינים שונים לחלוטין.