"כִּי ה' אֱ-להֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טובָה: אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם, עֲיָנת וּתְהמת יצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂערָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּון אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ.
תשובה: ברכת המזון היא מצווה מן התורה, ומקורה בפרשת השבוע – פרשת עקב: "ואכלת ושבעת וברכת". בראשונים ישנה מחלוקת האם גם ברכת התורה היא מצווה
ארץ ישראל היא ארץ מאתגרת. זו אינה בשורה חדשה, וגם לא תוצאה רק של השנים האחרונות. היא תמיד הייתה כזו. פרשת השבוע שלנו עוסקת באתגרים
"כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר… אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּֽאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר
פעמים רבות הזדמן לי להרצות על 'תורת הביטחון הלאומי' ו'תורת הקרב' לאור מקורות היהדות, בפני קצינים. רבים מהם הודו בפני שהופתעו מהיסודיות, מהחדשנות ומהרלוונטיות של
אחד מהאתגרים הגדולים שלנו בחיים הוא לדעת להכיל את הפער שבין החזון למציאות ובין הרצוי למצוי. דומה שהפער הזה מובלט בפרשתנו בהקשר לבניית הארון על
שבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל ממחישים לפי פרשתנו את איכותה המבורכת של ארצנו. אולם, לנוכח המבחר העצום של הפירות והירקות שיש בזמננו, האם אנו
הפרשה מדברת על חשיבות שמירת המצוות ומרחיבה בדרכים שונות על הטובות שניתן יהיה להרוויח אם נשמע בקול ה'. כאשר הפרשה מדברת על הארץ שאותה אנחנו
אחד המוטיבים המרכזיים החוזרים ונישנים בספר דברים עניינו באזהרת משה לבני ישראל בחובת הציות לחוק ובדרישה שעם ישראל בשבתו בארץ כאומה ריבונית לא יסטו מהוראות
התפילה מרגילה את האדם באופן קבוע להפעיל את לבו, להרגיש ולהתפעל, ובאמצעותה ניתן להסיר את ערלת הלב רגע לפני כניסתו לארץ מצווה העם למול את
