כל המאמרים במדור עקב

פסוק שנחבא בתוך הטקסט, חייב אותי לעצירה והרהור: "וְיָדַעְתָּ, עִם-לְבָבֶךָ: כִּי, כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת-בְּנוֹ, ה' אֱ-לֹהֶיךָ, מְיַסְּרֶךָּ." (דברים ח', ה'). הוא מתכתב לטעמי עם

כשאנו מדמים את ה' לאבינו, אנחנו מתכוונים בדרך כלל לתאר אותו כאב רחום וחנון, כדברי התפילה: "אם כבנים, רחמנו כאב על בנים". בפרשתנו משה מדמה

על מה האדם צריך להודות לא-ל, על הישגיו או על יכולתו להשיגם? על המימוש או על הפוטנציאל? על ה'חכה' או על ה'דגים'? וגם אם נאמר

זכות האדם לצבור לעצמו רכוש. תיאוריות קנייניות עומדות על חשיבות הקניין לחירותו של האדם, אחרות קושרות בין הקניין למימד האישי של האדם, עד שהקניין הופך

בני ישראל חונים בערבות הירדן על יד יריחו. אורות הארץ המובטחת מנצנצים מרחוק, על דבשם וחלבם. היעד נראה קרוב מתמיד, "הושט היד וגע בו". אידיליה

מקורו של חג ט"ו באב שחל השבוע [ וקיבל את הכינוי 'חג האהבה'] הוא כבר לפני כ 2000 שנה בתקופת המשנה. וכך לשונה של המשנה

המסכת הגדולה של מצוות התורה מורכבת מרבבות פרטים ופרטי פרטים. אך מעל כולם חופפים אותם "כללים גדולים" שמאצילים מרוחם ותוכנם על הפרטים השונים. כלל גדול