עיון במקורות המשפט העברי מלמד שחיבת ההתדיינות וההתנצחות המשפטית אינה זרה לעם ישראל רבים מֵצֵרים על ה"מִשְפָּטִיזַצְיָה" שעוברת החברה הישראלית. סוגיות חשובות, שבעבר עמדו ל"משפט
פרשתנו דנה כידוע בכלל ארגון המדינה היהודית מבחינת ארבעת המוסדות המחלקים ביניהם את הסמכויות השונות וההכרחיות כדי לבסס את כסא ד' בעולם: המלך, השופט, הכהן
״לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל, אִשֵּׁי ה׳ וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן״ – בעולם שבו השוויון הפך להיות העבודה הזרה החדשה, שכל
בשנים האחרונות חלה ירידה דרמטית ב'מדד אמון הציבור' במערכת המשפט. זוהי בעיה קשה המסכנת את אושיותיה של חברה מתוקנת. מטבע מהותה של מערכת שפיטה ואכיפה
דע לשפוט את עצמך אל נכון, באופן אובייקטיבי ובלתי משוחד מיד לאחר הדרישה למנות שופטים ושוטרים בארץ מגיעה אזהרת התורה: "לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר
פרשת השבוע עוסקת, בין היתר, במוסד 'המלוכה הישראלי'. לשלטון המלוכני המופיע במקרא סמכויות מרובות. אלו משתרעות על תחום החקיקה, תחום השיפוט והביצוע. תורת המלוכה המקראית
"איך נוכל לצפות לרגלו של המשיח, להעמיד עלינו מלך להיות הממלכה לו ולזרעו אחריו כל הימים, אחרי כי כל העולם כולו וביחוד עם ישראל
בפרשתנו פוטרת התורה מיציאה למלחמת רשות את אלו שנמצאים לקראת סיום מפעל חיים. מי שבנה בית חדש ולא חנכו, מי שנטע כרם ולא חיללו,
'אדמת ישראל' רגישה יותר לעוולות בשל המערכת המשפטית שנפרשה בה בהוראת הא-ל זה מרתק – עובייה של פיסת האדמה שסביבה ובתוכה מתנהלים חיי האדם היא
בפרשת שופטים מובאות כמה עבירות שאפשר שהנביא יעבור עליהן (יח, יח-כ). במשנה בסנהדרין מנויות עבירות אלו בפרק אלו הן הנחנקים. בין השאר נמנית העבירה של
