כל המאמרים במדור כי תבוא

פרשתנו היא פרשה ארצישראלית מובהקת. מצוות: הביכורים, וידוי המעשרות, מעמד הברכות והקללות בהר גריזים ובהר עיבל מיד בכניסה לארץ, הן מצוות הכרוכות בא"י. גם התוכחה

הימים האחרונים של חופשת הקיץ הרשמית מציבים בפנינו משימה חינוכית: לעזור לילדינו ולעצמנו לעבד את החוויות שחלפו ולבנות נרטיב אישי ומשפחתי של משמעות, צמיחה והתמודדות

אחרי שנות המדבר, אחרי המסע, אחרי ההכנות, העם עומד כבר על סף הארץ. אבל דווקא ברגע הזה, כשההישג נראה קרוב ומוחשי, התורה אינה פותחת בחגיגה

ד"ר אמנון אלדר, מנכ"ל רשת אמית בפרשתנו, פרשת כי תבוא, אנחנו קוראים על מצווה מיוחדת מאוד, המכונה בפי חז"ל "וידוי מעשרות". פעמיים בכל מחזור של

בפרשתנו נמנים אחד עשר ארורים ובתוכם: "אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר…". לפי פשוטו של מקרא, מדובר במי שמכה במקום מבודד שלא מצויים בו אנשים, כך שגם

א"ר שמעון בן יוחאי מנין אתה אומר אילו היו ישראל חסרים אפילו אדם אחד לא הייתה השכינה נגלית עליהן דכתיב (שמות יט, יא): "כי ביום

הריטואל הזה כבר הפך לשחוק, מוכר ומקומם. התסריט נכתב מראש, השחקנים הם אותם שחקנים מוכרים, והבמה גזרת יהודה ושומרון הסוערת. שוב אנחנו עדים לגבייה של

יש שיעורים שילדים זוכרים למבחן, ויש שיעורים שהם זוכרים לחיים. קיבלתי סיפור לפני שנים על מחנך בכיתה ו' באחד מבתי הספר בקריות שהתכוננו שם ל"יום

הקִרבה לבחירות הממשמשות ובאות, וגילוי שרידיה של הספינה "אלטלנה" (בעיתוי לא מקרי) הביאו עמן פרץ נוסף של הצהרות אחווה נעימות לאוזן. מתק שפתיים, נופת צופים

פרשת כי תבוא נקראת בתקופה מיוחדת בשנה- רגע לפני ראש השנה, כאשר אנו עומדים על סף חשבון נפש אישי ולאומי. הפרשה עוסקת בביכורים, בברית שבין