כל המאמרים במדור כי תבוא

פרשת כי תבוא נקראת בשבת השנייה שלפני ראש השנה, כיוון שמופיעות בה הברכות והקללות ואין רוצים לסיים את השנה בדבר רע. עם סיומו של נאום

ישנה סתירה ידועה בין המקרא ובין משנת חז"ל בנוגע לייעוד חיי התורה והמצוות. בעוד שהתורה מציגה את ייעודיה במסגרת חיי העולם הזה – שגשוג, בריאות

הטעמים שנתנו גדולי ישראל למצוות הביכורים, מלמדים על גדולתה וחשיבותה של המצווה הזו. הרמב"ם אומר: "לחזק את מידת הנדיבות ולמעט את תאוות המאכל וּקְנוֹת הממון"

שמונה פעמים מופיעה המילה סגולה בתנ"ך. בחמש מתוכן היא מתארת את עם ישראל. לדוגמה, לקראת מעמד הר סיני נאמר : "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים

בתפילה להצלחת חיילי צה"ל ולשמירתם לבל יאונה להם כל רע, לרפואת כל הפצועים ולהשבת החטופים.  השיח אודות המתכונת של שמחת תורה השנה הולך ותופס מקום

"אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן" – הפסוק כמובן אינו קובע שהכאה בגלוי מותרת, אלא שהדרך להתמודד עימה היא על ידי תביעה, עדים

שאלה: כיצד נכון לקבוע את נוסח התפילה במניין משותף בבית כנסת צבאי, שבו מתפללים יחד בני כלל הדתות והעדות? האם נכון להתפצל – כאשר הדבר

בעוד עבור כל עם ישראל ראש השנה נקשר כחג של תפוח בדבש, התחדשות ושופינג, עבור חלק מהרווקים מדובר בחתיכת סיוט מתמשך איך שלא הופכים אותו.

המפגש המחודש עם פרשת השבוע מזמן לנו בכל שנה חוויה חדשה. פסוקים שנקראו על ידינו עשרות ואולי מאות פעמים בשנים עברו, מקבלים לעתים משמעות חדשה

לפני הסתלקותו, אוסף משה רבנו, גדול מנהיגי עם ישראל, את העם, ומדריך אותם לעתיד לבוא באיזו דרך עליהם ללכת, מה צריך להיות סולם הערכים שלהם,