בתפילה להצלחת חיילי צה"ל ולשמירתם לבל יאונה להם כל רע, לרפואת כל הפצועים ולהשבת החטופים. השיח אודות המתכונת של שמחת תורה השנה הולך ותופס מקום
"אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן" – הפסוק כמובן אינו קובע שהכאה בגלוי מותרת, אלא שהדרך להתמודד עימה היא על ידי תביעה, עדים
שאלה: כיצד נכון לקבוע את נוסח התפילה במניין משותף בבית כנסת צבאי, שבו מתפללים יחד בני כלל הדתות והעדות? האם נכון להתפצל – כאשר הדבר
בעוד עבור כל עם ישראל ראש השנה נקשר כחג של תפוח בדבש, התחדשות ושופינג, עבור חלק מהרווקים מדובר בחתיכת סיוט מתמשך איך שלא הופכים אותו.
המפגש המחודש עם פרשת השבוע מזמן לנו בכל שנה חוויה חדשה. פסוקים שנקראו על ידינו עשרות ואולי מאות פעמים בשנים עברו, מקבלים לעתים משמעות חדשה
לפני הסתלקותו, אוסף משה רבנו, גדול מנהיגי עם ישראל, את העם, ומדריך אותם לעתיד לבוא באיזו דרך עליהם ללכת, מה צריך להיות סולם הערכים שלהם,
פרשת השבוע מקפלת בתוכה את מעמד הברכה והקללה. טקס שבני ישראל צוו לערוך בכניסתם לארץ ישראל. בתחילת עניינה של פרשת הברכות והקללות מופיעה חטיבה, בת
חֲרָדָה היא מצב פסיכולוגי ופיזיולוגי בו האדם חש פחד ואי שקט פיזי ונפשי, בשל המחשבה שמשהו רע עומד לקרות. החרדה מתאפיינת בתחושות פיזיות כגון דופק מהיר, נשימה מהירה, הזעה, חולשה, רעד
"וָאוֹלֵ֥ךְ אֶתְכֶ֛ם אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בַּמִּדְבָּ֑ר לֹֽא־בָל֤וּ שַׂלְמֹֽתֵיכֶם֙ מֵעֲלֵיכֶ֔ם וְנַֽעַלְךָ֥ לֹֽא־בָלְתָ֖ה מֵעַ֥ל רַגְלֶֽךָ". במדרש דברים רבה (ז, יא) מופיעה שיחה נפלאה: "'לא בלו שלמותיכם' ר' אליעזר
מורה "יודע כל", שבטוח בעצמו, ואינו נותן לתלמידיו לערער על דבריו או להרהר אחריהם- הוא מתכון בטוח לכישלון חינוכי בשונה מהדעה הרווחת, מצוות התשובה יפה
