לצערנו, תודעת שייכותה של ארץ ישראל לעם ישראל נחלשה מאד לאחרונה בחוגים שונים בחברה הישראלית בבואו להיפרד מעם ישראל פורס משה רבנו סקירה היסטורית על
למילים האחרונות שאומר האדם בחייו יש פעמים רבות משמעות גדולה יותר מאשר דיבורים אחרים שאמר במהלך החיים. המילים האחרונות באות לסכם, להורות דרך וכיוון, ומהוות
השנה אנו קוראים את פרשת האזינו בשבת שבין יום הכיפורים לסוכות. נוכל לראות איך הפרשה מחברת את הימים הנוראים לחג הסוכות. יום כיפור הינו בחינת
קצב החיים המודרני והמהיר מריץ את כולנו בין משימות למטלות, בין התחייבויות ומחויבויות, ואנו מנסים לעמוד בקצב התובעני של החיים. תקופת החגים, שבאה בין היתר
משה היה נכון לעבור כאחד מפשוטי העם ולא כמנהיג, במנהרות, מבלי לזכות לחוש את חווית הגאון שבכניסה הרגלית, ואפילו עצמותיו לא יועלו ארצה פרשת האזינו
מחלוקת תנאית מפורסמת היא בשאלה מה היו הסוכות בהן הושיב הקב"ה את ישראל במדבר. "דתניא: כי בסכות הושבתי את בני ישראל – ענני כבוד היו,
במהלך חג הסוכות, בגלל ההתעסקות בארבעת המינים, מצוי שרבים מהעלים נופלים. בעקבות כך נעסוק השבוע במחלוקת ראשונים- כמה עלים משולשים צריך שיהיו בהדס, האם אפשר
כדי לחוש את כאבם של אותם חסרי בית, מצווה הוא – דווקא בשעת השיא של פריחתו הכלכלית – לעזוב לשעה קלה את מפלסי דירת
חוויה רוחנית צריכה להיות מונהגת גם על ידי המלכות והממשלה זה עתה סיימנו את שנת השמיטה. בזמן שבית המקדש עמד על מכונו התקיים מעמד הקהל
אחת הסוגיות שמלוות את קיומו של עם ישראל מאז עלייתו על במת ההיסטוריה, ועד ימינו אנו, היא שאלת השתלבותו כעם בתוך עמי העולם, במישור היחסים
