כל המאמרים במדור תורה ומדע בפרשה

ניתן לזהות לפחות כמחצית משמות בעלי החיים שמזכירה התורה ברמת זיהוי גבוהה ביותר "וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ. וְהָאֲנָקָה

  בתקופות שבהן אוכלוסיית הזאבים מתרבה הם עשויים להתקרב גם למשכנות האדם את סקירתנו הפעם נקדיש לזאב (Canis lupus) שזיהויו אינו מוטל בספק. בארץ ישראל

הפסיכולוג היהודי אמריקאי, אברהם מאסלו, הנחשב לאחד התאורטיקנים המרכזיים של הפסיכולוגיה ההומניסטית, בנה את פירמידת "תיאורית הצרכים", פירמידה שבבסיסה צרכיו הפיזיולוגיים של האדם. לשיטתו, לא ניתן

פרשת הברכות מתחילה בהתניה: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם", ומסתיימת בברכה: "אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים

הפרשה דנה בנגעי העור השונים הגורמים לטומאת הנפגע. בחלק מנגעי העור משמש השיער כסימן להיווצרות הצרעת או כריפוי ממנה: "וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע וְהִנֵּה מַרְאֵהוּ

  המאפיין הבולט ביונקים הכשרים לאכילה, הוא היותם צמחוניים. מזונם מורכב מעשבים ועלים הבנויים מתאית (צלולוז), שקיבת האדם אינה מסוגלת לעכל. כל יצור חי זקוק

שתיים מבין ארבעת הפרשיות הכתובות בתפילין עוסקות בקשר שבין יציאת מצרים למצוות הנחת תפילין: בפרשה הראשונה: "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר, זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר

בני ישראל נצטוו על הקרבת קרבנות מן החי בצורה סלקטיבית. מותר להקריב קרבנות מן החי המוגדרים ככשרים בלבד, וגם מתוך אלה, רק חלק מהבהמות, רק

במערך דיני הטומאה והטהרה כלולה גם הטומאה הנגרמת לאיש או לאישה כתוצאה מכך שנוזלים ניגרים מגופם. הנוזלים הגורמים לטומאה הם: זרע אצל האיש, דם נידה

בסבך הדינים העוסקים בנושאי טומא וטהרה, ישנה התייחסות של דינים אלה במקרה של יולדת: "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ