כל המאמרים במדור ככה נהגו היהודים באתיופיה

  בכניסה לבית הקברות לרוב מקדם אותנו שלט שמציין: "משום קדושת המקום נא לבוא בלבוש צנוע". הקשר בין בית קברות לקדושה מעורר אצלי הרבה שאלות.

"וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי: וַיִּקֹּב בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל…" (אמור,

הפרשיות הראשונות של ספר ויקרא מופיעות בסדר מובנה למדי. הספר פותח בקרבנות השונים ועבודת המשכן בפרשות ויקרא-צו, עובר לדון בחנוכת המשכן, בקדושת המחנה ובמאכלות אסורים

  "לפתע נגלה לעיני אנשי כפרנו מחזה נדיר. גוש ברזל ענק עם ארבע גלגלים שחורים, בנוי בצורה מפליאה, זז ומקפץ בין הסלעים והאבנים"   בתחום

בני אהרון, נדב ואביהוא, נכנסו אל הקודש ובידם קטורת ואש. כתוצאה מכך, מסיבה שאיננה מובנת לעין האנושית, מיד יצאה אש ושרפה אותם. אחד הדברים המתמיהים

מהרבה מובנים, שלא נעמוד עליהם במאמר זה, הפסח המקראי שונה מהפסח התלמודי. הדרך הקרובה ביותר לחוות את הפסח המקראי היא דרך חיי הדת של יהודי

שבת פרה היא השבת לפני שבת החודש ולפני חג הפסח. פרשת פרה עוסקת בטהרה מטומאת מת על ידי אפר פרה אדומה. במדבר סיני שרפו את

  אני נוהג לציין מפעם לפעם את העובדה שלפיה קהילת "ביתא ישראל" – יהודי אתיופיה – לא הושפעו גם מההתרחשויות ההיסטוריות היסודיות שליוו את התפתחות