כבר ציינתי שיהודי אתיופיה הם קבוצה יהודית שאין לה קשר לקנון הטקסטואלי היהודי אשר התפתח על ידי החכמים לאחר חורבן בית המקדש השני. בעת ההתפתחות
כולנו חווים מעברים במהלך חיינו. אצל חלקנו המעברים מופיעים פתאום, ובאופן כפוי, ואצל חלקנו מתוך בחירה ויוזמה. בקבלה היהודית הרבנית קוראים לכך מסע, ואנו נעים
חלוקה לכאורה בין שתי תורות יוצרת בעיה תיאולוגית קשה, כאילו יש תורה של האדם ותורה של א-לוהים, ואילו למעשה – הכול מא-לוהים האם עצם העובדה
חז"ל מתארים את המצב של עם ישראל לפני נס קריעת ים סוף באופנים שונים. אחד מהם הוא התפצלותם של ישראל הנרדפים לארבע קבוצות: "תניא ארבע
לפני היציאה מארץ מצרים הקב"ה קובע "החודש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לחודשי השנה". כלומר, הקב"ה מבקש להדגיש את הזיקה העמוקה שיש בין זמן
באחת השבתות ניגש אלי ידיד, יהודי שאני מכיר היטב. הוא טען שהוא מכבד אותי מאוד ועם זאת הוא אינו יכול להאמין שאני יהודי צאצא של
לחבר טוב שלי, עוד מהכפר באתיופיה, קראו טגבו, ובישראל הוחלף שמו לאברהם. אבל, מיד אחר כך גילה שגם אחיו קיבל את אותו שם – אברהם.
מספרים שבשנות החמישים הגיע אל משרד הפנים יהודי תימני וביקש לשנות את שם משפחתו מצנעני לליבוביץ. הפקידה עשתה זאת ברצון רב. לאחר שבוע הוא שוב
החדשות המסעירות, ה- breaking news בדבר אחיי יוסף שהגיעו זה עתה מארץ כנען עושות רעש גדול במצרים. "וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה בָּאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּיטַב
בעבר העברתי הרצאה לקורס בצה"ל, על ההיסטוריה של יהדות אתיופיה. טענתי שיהודי אתיופיה הם צאצאי בני ובנות ישראל עוד מתקופת המקרא. אחת המשתתפות טענה שזה
