כל המאמרים במדור ככה נהגו היהודים באתיופיה

אנשי סדום הם סמל הרוע והשחתת המידות והמוסר. אלוקים מחליט להחריב את העיר כולה, ללא כל רחמים. על פי התורה, כולם שם היו שטופי זימה

המקרא לא מספר לנו מה הייתה הסיבה לבחירה באברהם. למשל לגבי נח, המקרא מציין את הסיבה לבחירה "נח איש צדיק תמים היה בדורותיו, את הא-להים

"ותשחת הארץ לפני האלקים, ותמלא הארץ חמס: וירא אלקים את הארץ והנה נשחתה, כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ: ויאמר ה' אל נח,

בשפת הגעז, התורה נקראת "אורית" (מלשון אורייתא בשפה הארמית), והיא מצווה אותנו על מצוות סוכה: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ, שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ, בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן, יֵדְעוּ

קולקטיביזם – השקפה פילוסופית, פוליטית, דתית, כלכלית וחברתית המדגישה את התלות ההדדית בין אנשים. אינדיבידואליזם – גישה פילוסופית פוליטית המדגישה את ריבונות הפרט על חייו.

"…פגשתי מישהו ממוצא אתיופי בשם איוב. נזכרתי שרבים מהעדה האתיופית נקראים כך, ותהיתי לגבי העניין – כיצד העדה האתיופית מסתכלת על סיפור איוב? אמרתי לעצמי

"הרב מציג במאמרו ב"שבתון" לפרשת 'כי תבוא' טענה שלפי המקרא לא אמרינן "ישראל שחטא אעפ"י שחטא ישראל הוא"; לפי המסורת המקראית, שאותה ממשיכים חכמי המסורת

את השבת האחרונה ביליתי בציריך שבשוויץ, עם קהילה יהודית שמצליחה למצוא את האיזון בין החיים בשוויץ לחיים בארץ, בין תורה לעבודה, בין היחיד לקהילה, בצורה

"קראתי את מאמרך "הוצאת זרע במנהג יהודי אתיופיה" אשר הופיע ב"שבתון" . במאמר הנ"ל אתה מתייחס להבדל שיש בין התפיסה הרבנית בעניין שז"ל לבין התפיסה

מגילת רות פותחת בפסוק "ויהי בימי שפוט השופטים". על פסוק זה מוצאים אנו דרשת חז"ל מעניינת: אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב "ויהי בימי שפוט השופטים"?