
בין ראש דתי לראש חברתי
מצוות ארבעת המינים כפי שהיא מוכרת לנו היום – אתרוג, לולב, הדס וערבה – לא נהגה באותה צורה במסורת האתיופית. שם נהגו להניח ענפי ערבה

מצוות ארבעת המינים כפי שהיא מוכרת לנו היום – אתרוג, לולב, הדס וערבה – לא נהגה באותה צורה במסורת האתיופית. שם נהגו להניח ענפי ערבה

הריקוד מלווה את התרבות האנושית מאז ומתמיד. הוא ביטוי שמחה, חיבור רוחני ותחושת אחדות בין אנשים, זמנים ותרבויות. באתיופיה יום כיפור היה יום מיוחד –

הקוראים הקבועים של טור זה כבר יודעים שיהודי אתיופיה ממשיכים מסורת ישראל עתיקת יומין, שלא התקבלה להלכה במסורת הרבנית. אחת הדוגמאות לכך הוא חג ראש

אמר רבי עקיבא: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ – זה כלל גדול בתורה". מדוע בחר רבי עקיבא דווקא במצווה זו מכל שאר המצוות שבתורה וקבע שהיא זה

בשבוע שעבר עסקנו בתופעה שבמקרים רבים אנו מנסים להסביר את המציאות במקום לנסות להבינה. עד כמה תפיסת העולם/מערכת העמדות של יחיד או קבוצה מנחות אותם
במקרים רבים אנו חוטאים כלפי המציאות שאנו פוגשים בכך שאנחנו מנסים להסביר אותה במקום לנסות להבינה. לצערי, מאז שהתחילה ההתעניינות של העולם היהודי ביהודי אתיופיה,

התורה מצווה אותנו "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ". לאורך ההיסטוריה היהודית עסקו בשאלה מהי משמעותה של המלוכה? האם היא מלכתחילה או בדיעבד?

בטור הקודם עסקתי במקרה של אישה דתייה אלמנה שבעלה נרצח ב-7 באוקטובר, ולהפתעתה גילתה שהיא ברשות גיסה. היא כתבה: "אם ארצה להתחתן ולהקים משפחה חדשה,

"היו בעיתונות של פעם הרבה בעיות. היום הבעיה היא שאין עיתונות. כמות השקרים המתפרסמים במדיה לסוגיה בפלטפורמות וערוצי הטלגרם היא אינסופית. כל ניסיון לייבש את

לפני שבועיים התקיים מפגש בין חברי הקהילה האתיופית בקריית גת לבין משפחות החטופים ושורדות שבי בעזה, וחברי קיבוץ ניר עוז הגולים בקריית גת. ערב זה