המשנה במסכת יומא (פה ע"ב) אומרת: "עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו". מי שפגע בחברו צריך לרצות אותו ולפייסו. ניסוח שונה
מִילוֹת הפתיחה של ההפטרה לשבת זו "שובה ישראל עד ד' א-לוקיך" (הושע י"ד). אתגר התשובה כרוך ביכולת להכיר בכך שאנו חוטאים, שאנו מחטיאים את
רק אחרי השאלה, התהייה והפקפוק, הרצון להעמיק חקר ולהבין ולא לקבל דבר כמות שהוא, יכול לבוא שלב התשובה ימי הרצון, הסליחות והרחמים שבתקופת שנה זו
ראש השנה ועשרת ימי תשובה הם ניסיונות תיקון והכנה לפירמוט הגדול שבוא יבוא הגר"י בלאזר זצ"ל שאל בשם הגר"י סלנטר זצ"ל כך: "מדוע לא צווה
אבסורדי ככל שזה יישמע, אפשר שדווקא השנה, בשל הבידוד – מרצון או מאונס – שחווים רבים מאתנו (כמו גם ה'קיצוץ' בשירת היחד הקהילתית בבית הכנסת
בספרו "אורות התשובה" (יד-א) מזהיר הראי"ה קוק מפני הסכנה כשהאדם מתרומם לעולמות עליונים תוך התנתקות מחיי המציאות הארצית, וכך הוא כותב שם: "לפעמים על ידי
בתום פסוקי שירת האזינו מצווה משה רבנו: "ויאמר אליהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום, אשר תְּצַוֻּם את בניכם לשמור לעשות את כל דברי
שירת האזינו מלמדת אותנו גם מה עשוי לקרות לעם ישראל אם יפרו את הברית עם הקב"ה. חלק מהתיאורים קשים מנשוא. אבל לפני כל אלה, מופיעה
״בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך״ – בדברים אלה מדגישה פרשת קריאת שמע את העובדה שאהבת ה׳ והליכה בדרכיו אינה תלויה בשום מסגרת ובשום תנאי.
הוידוי הוא אולי התוספת המשמעותית ביותר לתפילות יום הכיפורים. מתחילים לומר אותו כבר במנחה של ערב יום הכיפורים וממשיכים לומר אותו בכל תפילה עד הנעילה.
