כל המאמרים במדור ראש השנה

היה לי פעם מרצה באוניברסיטה שהתלונן על השימוש הנרחב שהשפה העברית עושה עם המילה 'לב', וטען שמקור ההרגשות שלנו הוא במוח, הלב הוא רק משאבת

כאשר בית המקדש היה קיים, תקעו בו אפילו בשבת, אך לא היו תוקעים בשאר המדינה מחשש שמא יטלטלו את השופר ברשות הרבים   האם יש

לתפילה פנים שוחקות. לתשובה – פנים זועפות. דימוי מעין זה קנה לו שביתה, לא אחת, בתודעתם של רבים. תפילה, בוודאי בחלקיה ה"רכים", שכוללים פרקי תהלים,

עשרת ימי תשובה מעניקים את זמן ההסתגלות ההכרחי – או אז יגיע הלב בהכנעה ליום הקדוש שורת ההיגיון אומרת כי יום כיפור צריך לנעול את

שנת תשפ"ב הייתה השנה של החיים עצמם. לא קרו בה דברים יוצאי דופן, בטח בהשוואה לשנתיים שקדמו לה, אבל היא הייתה מראה, לרוב לא נעימה

  לחלק מחכמי הקהילה האתיופית לא היה ידוע על מנהג התקיעה בשופר, שהופסקה, שכן היא עלולה היתה להתפרש כמרד בשלטון ולעורר את חמת הגויים ביהדות

אין על דמעות ותחנונים. בסוף, יותר משמחה ומחיאות כפיים – זה מה שמיישר לי את הנפש המקומטת, הדמעות הן כמו מים שמכניסים למגהץ אדים איך

יותר מכל מזוהה ראש השנה עם השופר, קולות הם הדרך לסדר את הצלילים לפי גובהם. קול במובן צליל היא תופעה פיזית ומתפשטת בחומר, אשר יכולה להיקלט על ידי איבר

פטירתה של אליזבת מלכת אנגליה, בחלוף שבעים שנות כהונה, הסבה את שימת לבם של מיליוני אנשים בכל רחבי העולם לתופעת המלוכה. מאות אלפי אנשים, עמדו

אחד הדברים היפים הקיימים ביהדות, הוא הניסיון להתחיל כל פעם מחדש. החיים שלנו הם רצף של 120 שנה אבל עם התחלות חדשות. כל שבוע, יש