כל המאמרים במדור הפרשה בחיי המעשה

בפרשת בהר רצף של מצוות הנוגעות לקיום הכלכלי של האדם בארץ ישראל ולרכושו. מצוות אלה משקפות את ההתמודדות של האדם עם הצורך ברכוש מצד אחד

לזכרו של הרב אליעזר נחום רבינוביץ ז"ל צמד הפרשיות בהר-בחוקותי מתחיל בציווי על השמיטה 'בהר סיני' (ויקרא כה א). מסתיים באזכורו (ויקרא כז לד) וחותם

בפרשתנו מוזכרת התשובה בכמה הקשרים: "ושבת עד ד' א-להיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך. ושב ד' א-להיך

משבר 'מי מריבה' שבפרשתנו מצטרף למערכת משברים סביב הצורך הקיומי הבסיסי במים, בעת מסע עם ישראל במדבר. נעמוד על ההתייחסות המיוחדת של התורה לצורך במים

מחלוקת קורח יצרה רעידת אדמה בעם ישראל, והפכה סמל ל"מחלוקת שאינה לשם שמים", ש"אין סופה להתקיים" (אבות ה יז). "אמרו חכמים: חכם גדול היה קורח

חטא המרגלים היה אחד הכישלונות הלאומיים הטראומטיים בתולדותינו. רשמיו והשלכותיו מלווים אותנו עד היום. כמו באירועים טראומטיים אחרים, יש מקום להפקת לקחים מהכישלון, לבל נשגה

מצוות החצוצרות שבפרשה מהווה מפתח להבנת אסטרטגית הקיום הלאומית של היהדות, בשגרה ובשעת מלחמה. "וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם

התקופה שבין שבעה עשר בתמוז לט' באב קרויה 'בין המצרים', על שם הפסוק ממגילת איכה: "גלתה יהודה מעוני ומרוב עבודה, היא ישבה בגוים לא מצאה

התיאור המפורט בפרשה של התנהלות בלעם באה ללמדנו על עקרונות הבחירה החופשית וכח הרצון האנושי, גם כשהם מנוגדים, כביכול, לרצון של הקב"ה, או כאשר האדם

בפרשתנו מתארת התורה את משבר 'חטא המרגלים'. על מידת חומרתו של חטא זה אנו יכולים לעמוד מתוך חומרת עונשו, עיכוב עם ישראל במדבר לעוד כשלושים