כל המאמרים במדור הפרשה בחיי המעשה

חג השבועות ושבת פרשת נשא סמוכים זה לזה, בזמנם ובעניינם; מקומה המרכזי של התורה וחשיבותה בחיי המעשה. בסמיכות זו יש ענין מיוחד השנה. בפרשת נשא

ממבט שטחי, לא ניתן לצייר פער גדול יותר מאשר מעמד מתן תורה ומעמד הגרים בחברה. מעמד הר סיני הביא את עם ישראל למקום הקרוב ביותר

בכ"ח באייר תשכ"ח בבוקר שהינו במקלט בצפת עם אמא ז"ל. האבות כולם, כולל אבא, היו מגוייסים והילדים שהו במקלט עם האמהות. המתח היה גדול. כולם

עד אנשי כנסת הגדולה, לא היה נוסח קבוע או זמנים קבועים לתפילה וכל אחד התפלל כשרצה ובנוסח שרצה. לדעת הרמב"ם, משהגיע עזרא, וראה שלשון העם

אנו נמצאים בעיצומו של משבר הקורונה, משבר רפואי וכלכלי ומשבר בין חלקי החברה הישראלית שהולך ומתעצם. רבים מבקשים חיזוק אמוני ותעצומות ומצפים לקריאת כיוון. אף

דברי הפרידה של משה רבנו מעם ישראל מאפשרים לנו לזהות תופעות חברתיות וציבוריות שאיתן נאלץ להתמודד כמנהיג. חלק מתופעות אלה קיימות גם כיום, בחלוף יותר

מחלוקת קורח יצרה רעידת אדמה בעם ישראל, והפכה סמל ל"מחלוקת שאינה לשם שמים", ש"אין סופה להתקיים" (אבות ה יז). "אמרו חכמים: חכם גדול היה קורח

אחד המרכיבים של האסטרטגיה הלאומית היא הדמוגרפיה ופיזור האוכלוסין. בתורה קשור מרכיב זה למצות ישוב הארץ. תכנון אסטרטגי זה תלוי בשיקולים סוציולוגיים – של הרכב

. "בין המצרים" הפשט והמדרש התקופה שבין י"ז בתמוז לט' באב קרויה "בין המצרים", שמה נלקח מהפסוק (איכה א ג): "כל רודפיה השיגוה בין המצרים".

במעמד הר סיני קיבל עם ישראל את התורה כציבור ולא רק כיחידים. "ויחן ישראל כנגד ההר – בלב אחד כאיש אחד" (שבת פ"ח). בכל דור