המוזיקה נמצאת במרכז ההויה התרבותית בכל תרבויות העולם. האדם חש את השפעתה האצילה על עולמו הרגשי, ואת יכולתה הנעלה לבטא את תחושותיו הנשגבות. גם הפילוסופים
הרב דוד הכהן, הנזיר הירושלמי, מעלה אבחנה מעניינת אודות גדולי פוסקי ההלכה בעם ישראל לדורותיו (קול הנבואה, ההגיון העברי השמעי, עמ' טז): "גאוני ההלכה הם
אחד המרכיבים של האסטרטגיה הלאומית היא הדמוגרפיה ופיזור האוכלוסין. בתורה קשור מרכיב זה למצות ישוב הארץ. תכנון אסטרטגי זה תלוי בשיקולים סוציולוגיים – של הרכב
פרשתנו נוגעת בהיבטים רבים ושונים של הממד המקרו – כלכלי, אחד ממרכיבי הקיום של החברה האנושית וגורם השפעה רב עוצמה על תהליכים היסטוריים. פרעה מבין
בפרשתנו מתאר הכתוב את ההכנות של יעקב אבינו למפגש עם עשיו, מפגש שהיה עלול להתפתח לעימות ולמלחמה, ולפגיעה, חלילה, במשפחת יעקב. חכמים הצביעו על תבנית
ביציאת יעקב אבינו לחרן מתחיל המהלך של בניין המשפחה הגרעינית שממנה יקום עם ישראל שייקרא על שם יעקב. בתחילת הפרשה מוזכרת חניית יעקב בבית א-ל,
התורה מתארת בפירוט יוצא דופן את תהליך בחירת הכלה המיועדת ליצחק. לבחירה זו השלכות מרחיקות לכת, משום שהכלה אמורה להיות מהאמהות של עם ישראל. אברהם
פרשת וירא עוסקת במספר נושאים, ביניהם הברית המדינית האיסטרטגית בין אברהם אבינו ואבימלך. בדרך כלל ממעטים לעסוק בה מפאת חשיבות שאר הנושאים. אולם היא חשובה
ברכותיו של יעקב לבניו נוגעות לאופי הבנים, בהווה ובעתיד. יעקב משתמש בדימוי לבעלי חיים שונים. נלמד מכך כללים ועקרונות לעולמנו, כאן ועכשיו. בברכתו של יעקב
לאחר שהגביע נמצא באמתחתו של בנימין, באה לידי מבחן קשה ומאתגר הערבות שלקח יהודה על עצמו בפני אביו. יהודה בחר לקחת על עצמו אחריות עצומה
