כל המאמרים במדור הפרשה בחיי המעשה

תחילתה של פרשתנו: "וארא אל אברהם וגו'" (שמות ו ג), מהווה מענה לתלונה של משה רבנו לקב"ה, בסוף הפרשה הקודמת, על העמקת השעבוד והתארכות הגלות.

משה אומץ ע"י בת פרעה, וגדל בארמון במנותק מעם ישראל ומחיי השעבוד. "ויגדל הילד ותביאהו לבת פרעה ויהי לה לבן.. ויגדל משה ויצא אל אחיו

לאחר סיום בנית המשכן מכין משה רבנו ביוזמתו 'דו"ח ביצוע' ומציג אותו בפני העם. הדו"ח כלל את סך ה'הכנסות' מהתרומות שנאספו מהעם וה'הוצאות' על בניית

חטא העגל מעלה מספר תהיות שפתרונן עשוי לשפוך אור על דפוסי התנהגות של הציבור והפרט במצבים דומים. מצבו של עם ישראל במדבר, שאינו מאפשר חיים

בפרשתנו מצוה התורה על עשית החושן, האורים ותומים: "…ולא יזח החושן מעל האפוד. ונשא אהרון את שמות בני ישראל בחושן המשפט על לבו בבואו אל

הקמת המשכן היתה אחד מה'פרויקטים' הלאומיים הראשונים בהיסטוריה של עם ישראל. היו בו שילוב של היבטים רוחניים עליונים, עם היבטים טכניים של בניה והקמה, והיבטים

"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (שמות כא א). מיד לאחר מעמד מתן תורה הנבואי והמרומם, התורה מפרטת את 'פרשת המשפטים'. "ומי גוי גדול אשר לו

הבחירה של עם ישראל באמירת 'נעשה ונשמע', לבחור לקבל על עצמם מראש, עוד לפני הנשמע, היתה שיא של הבחירה האנושית בהיסטוריה – מעין מגה-בחירה. את

ביום השביעי לצאת ישראל ממצרים מוצא עם ישראל את עצמו בסכנת קיום לאומית. הים לפניהם ההרים מימינם ומשמאלם והמצרים מאחוריהם. המצב חייב החלטה קולקטיבית מוסכמת.

פרשת בא מסיימת את תקופת עשרת המכות. כשנה אינטנסיבית שבה משה רבנו מנהל תהליך פוליטי מדיני מול פרעה. תקופה מאתגרת למנהיגות משה. מו"מ ומפגשי פסגה