כל המאמרים במדור מועדים

ימי ספירת העומר מקושרים אצל רבים לאבלות. ברשימות הבאות ננסה לעמוד על טיבה של אבלות זו, ולבחון אותה מבחינה רעיונית והלכתית גם יחד. מקורה של

מכירת חמץ מהוה חלק חשוב בהכנות לקראת הפסח. מקום רחב הוקדש לה בספרות ההלכתית. מכירה זו עברה גלגולים הסטורים שונים. ואכן, קיים פער גדול בין

עשיר הוא חג הפסח בפיוטיו שיריו וניגוניו. החל מן ההלל בערבית ראשונה של החג ועד לשירת הים בשביעי של פסח, הרינה והזמרה אינם פוסקים כמעט

'סדר' משמעו 'ערך'. את הפסוק "וְעָרַכְתָּ אֶת עֶרְכּוֹ" (שמות מ, ד) מתרגם אונקלוס – "ותסדר ית סדריה". קיומה של מציאות מסודרת מעיד על כך כי

הרב נחום נרי'ה ראש בית המדרש "תורה בציון" ירושלים עיה"ק א. לתהליך הפרשת הכוהנים קידושם ומשיחתם מוקדשות מספר פרשיות בתורה, בספר שמות וב"תורת כוהנים". הקידוש

"שבת הגדול" הוא מונח בעל שגיאה דקדוקית שכן השבת היא נקבה והיה מקום לתארה "שבת הגדולה", ומכאן שהמושג "גדול" אינו מתייחס לשבת אלא לאירוע הגדול

אנו נזהרים מאיסור חמץ שבעה ימים בשנה במהלך חג הפסח. אולם, בבית המקדש היה איסור מוחלט להקריב קרבן מנחה מחמץ במהלך כל השנה , וכפי

"כנגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול". סדר מנייתם של ארבעת הבנים בהגדה שונה מהסדר בו הם

עשרה קבין של חומרות ירדו לעולם, ומכל מועדי השנה, נטל חג הפסח עטרה בראשם. גם יהודים שבמשך שאר ימות השנה מדקדקים יותר בקלה מאשר בחמורה,

הפיוט שמופיע בסיומה של ההגדה של פסח שימש במשך מאות בשנים כר פרשני מעמיק ונרחב לרבים מגדולי ישראל להציע את משנתם על חג הפסח. כל