כל המאמרים במדור מועדים

אחרי העצמאות: שנותיה הראשונות של מדינת ישראל היו רוויות במחלוקות בעניין מקומן של הדת ושל ההלכה הדתית בקביעת דפוסי התנהלותה של המדינה. דרך מבחר תעודות

מדי פעם שואלים אותי אם אני חוזרת בתשובה. ואני עונה שלצערי לא. זאת אומרת, בעיקר לשמחתי גדלתי על שפת באר התורה והמצוות, אבל יש בזה

  בשנת תשי"ג (1953) הוקם מוסד יד ושם, אתר הזיכרון הלאומי לשואה ולגבורה. השביל המחבר בין הר הרצל ליד ושם נחנך בניסן תשס"ג (אפריל 2003), לציון

  בנוהג שבעולם, חגיגות יובל – וגם חצאי יובלות למיניהם – הן סיבה למסיבה. כך, ביובלו של אדם, וכך מקל וחומר ביובלה של מדינה. בסופה הכרונולוגי

שלושה בעקבות אחד: זהו סיפורם של שלושה ספרי תורה השזור בתהליך הגאולה של שיבת העם לארצו וקיום בית ישראל מן התקופה הקשה והמצמיתה ביותר בתולדותיו;

יום הזכרון ויום העצמאות השבעים וחמש, מתחברים עם פרשת השבוע תזריע-מצורע ועם ראש חודש אייר שחל בשבת. השנה, בהתקרב יום הזכרון ויום העצמאות, מהולה התכונה

הרבה לפני שהנאצים חוקקו חוקים אנטישמיים, שהפכו את היהודים למצורעים חברתית, עשו זאת מדינות אחרות "אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת

אצל הגיבורים הללו אין ריחוק וניכור הנובע מראיית האחר כ'הם'. יש רק 'אנחנו' בשבועיים הקרובים תעסוק החברה הישראלית כולה בנושאי ובאירועי הליבה שלה, אלו שצרבו

"המדינה של הקב"ה"- המדינה אינה רכושה של קבוצה זו או אחרת בעם ישראל, או דור מסוים, אלא היא של עם ישראל כולו לדורותיו מקום המדינה,

קריאת התורה בשבת חול המועד פסח היא בפרשת כי תשא אחרי כל הסיפור של חטא העגל ותפילותיו של משה רבנו. הקריאה מדברת על בקשתו המפורסמת