כל המאמרים במדור מועדים

כיום, חוגגים את יום העצמאות בדרך כלל בתפילה חגיגית וב'על האש' המסורתי. מתוך עשרות חגיגות של ימי עצמאות למדינה, שני אזרחים ותיקים נזכרים בחג עצמאות

מדינת היהודים נקבעה ב"תוכנית באזל", שאושרה בקונגרס הציוני הראשון לפני 128 שנים, בר"ח אלול שנת 1897. הקונגרס הזה נחשב "הפרלמנט של היהודים", ונשיאו – הרצל

מה אברך לה, במה תבורך? מדינת ישראל ביום בו אנו מציינים את הקמתה. מה אברכנו, במה נבורך זה היום? שאל האזרח. כמדי שנה, אני נכנס

ממה נפשך? אחד. ראש הישיבה הגרמ"צ ברגמן (מראשי ה'גדויילים' בציבור החרדי בכלל והליטאי בפרט) השבוע בדברים נחרצים כנגד הגיוס: "נודיע לכולם, למי שרוצה לשמוע ולמי

זיכרון השואה מהווה נדבך תרבותי משמעותי בישראל בפרט ובעולם בכלל, אך מיום ליום מתמעטים אותם משמרי זיכרון ממקור ראשון – השורדים. כ-10 אחוזים מהם נפטרו

בחול המועד פסח תש"ד נכנסה המפלצת הנאצית לתוך העיירה קישוורדה שבהונגריה, ובאחת חלפו פרחו להם ימי השלווה המדומה בת אלפיים שנה. יהודי העיירה ויהודי הכפרים

"בארץ ישראל הסתיימה הקמת העם היהודי" – בגיליון 'שבתון' הקודם, הציע הרב יובל שרלו לתקן את הפתיחה של מגילת העצמאות, תיקון מעניין שמזמין דיון על

"אם אתם קוראים את המילים האלה", מאת שלמה קווס ורחלי פלנט-רוזן, הוא ספר דוקומנטרי המאגד את המכתבים האחרונים של 49 מנופלי המלחמה האחרונה. זהו מיזם

בשיחותינו עם תלמידי ישיבתנו במודיעין, אנו משתפים את תחושתנו רבת השנים: שחרף המאמצים הכבירים שעושים כל מי ששותף בבניין המדינה ובהגנתה – בחומר וברוח –

ימי חג הפסח הם סימן לקביעת מועדי השנה. כך נכתב בשו"ע [תכ"ח, ג']: "סימן לקביעת המועדים: א"ת ב"ש ג"ר ד"ק ה"ץ ו"ף. פירוש: ביום ראשון