כל המאמרים במדור מועדים

היה זה לפני כיובל שנים ויותר, כשאבי שיחי' השיא זוג שהוריו נמנו עם אנשי "תנועת העבודה". אורח הכבוד בחתונה היה דוד בן-גוריון. כשפתח אבא את

השנה, החלטנו לארח בסוכה של "שבתון" 7 אורחים שקשורים למלחמת "חרבות ברזל": פראמדיקית, אב שכול, מילואימניק, שורד ממסיבת הנובה, רעיה של מילואימניק, אם של חטוף

מדי שנה, עם צאת יום הכיפורים, אנו עדים לשינוי הנעשה בחצרות: אט-אט קמות להן סוכות מרשימות ויפות, והרחוב הופך הומה ומלא תכונה. את השקט היחסי

מדי שנה בחג הסוכות, אנחנו יוצאים מביתנו היציב והקבוע למבנה פשוט וזמני, הסוכה, למשך שבעה ימים, ולומדים להעריך את הנוחות והביטחון שיש בביתנו. אולם, בתשפ"ד

אין לי מושג איך השערורייה הזו התרחשה, אבל רק עכשיו יצא לי לקרוא את ספרו הנהדר והמשובח של חילי טרופר, "מקום בעולם". מעבר לכמה מילים

מצוות ארבעת המינים כפי שהיא מוכרת לנו היום – אתרוג, לולב, הדס וערבה – לא נהגה באותה צורה במסורת האתיופית. שם נהגו להניח ענפי ערבה

בברכה המיוחדת שאנו מוסיפים בברכת המזון בימי חג הסוכות, אנו נושאים תפילה: "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת". תפילה זו מבוססת על הפסוק