כל המאמרים במדור מועדים

לנגד עינינו המשתאות, הולכים ונערמים הסיפורים על אזרחים וחיילים שמסרו את נפשם למען עם ישראל. נדמה, כי גדולים מעשים אלו מכל אשר הכרנו בעבר. עוצמת

כשפתחתי את הטיקטוק השבוע, תהיתי אם אני רואה טוב או שאולי במקרה חטפתי נבוט בראש וחזרתי בזמן לימי הביניים. תחזיקו חזק: הטרנד החדש בטיקטוק הוא

יום העצמאות כבר כאן, והשנה רבים נכנסים מבולבלים לחג ותוהים איך לציין אותו. שאלנו כמה ח"כים ושרים על התחושות שלהם לקראת יום העצמאות תשפ"ד, ואיך

יום העצמאות הוא יום של הודיה לקב"ה ושמחה על הנס הגדול של הקמת המדינה: קיבוץ גלויות, התגשמות חזון הנביאים, השבת הריבונות הממלכתית, והקמת כוח המגן

בשנים כתיקונן, אנו מדגישים בעת לימוד פרשת 'קדושים' שהקדושה אליה אנו שואפים היא קידוש ה' בחיים ולא במוות. בשנים כתיקונן יום הזיכרון עוסק בעבר, ויום

במהלך סיור שערכנו ביישובי עוטף עזה. ביקשנו לעודד מעט את המעטים שנותרו לגור בהם, לאמץ את רוחם, להתייחד עם זכר הנופלים, ולשאת תפילה לשובם של

המועדים הבאים מביאים עימם תחושות מעורבות: כאב ושמחה, כישלון וגאווה לאומית. הרבה תוהים איך אפשר לשאת זאת במקביל, איך אפשר לחגוג את יום העצמאות כשבחוץ

בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל', עם ישראל ספג אבדות קשות מנשוא. יותר מ-600 משפחות הצטרפו השנה למשפחת השכול בווריאציות שונות: הורה איבד בן, אישה כואבת על

ימי הזיכרון והעצמאות השנה לא יוכלו להניח לנו לציינם כתמול שלשום. אירועי שמחת תורה טלטלו אותנו טלטלה כה עמוקה, שהם הופכים את הימים האלה ליום

הם כבר איבדו בני משפחה ועברו הרס וחורבן על רקע יהדותם, ארזו את מעט הפעקלאות שנשאו עימם, ונדדו למקום אחר בתקווה לפתוח בחיים חדשים, והנה