כל המאמרים במדור מועדים

בטור הקודם עמדנו על התפיסה המהפכנית של החסידות בנושא 'עבודה בגשמיות'. החסידות חידשה שאפשר לעבוד את א-לוהים גם לא דרך לימוד תורה או עשיית מצוות,

בערב יום הכיפורים בקרב קהילות אשכנז נהוג לשיר את הפיוט הבא: "כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ חֶסֶד נוֹצֵר

"אין אתה יכול לעמוד על אופייה של אומה זו וכו'" (ירושלמי שקלים א א). מה לא נאמר על העם עתיק היומין הזה, אשר סבל גזרות,

מדינת ישראל מצויה במלחמה זה כשנה. מבצע "חיצי הצפון" בעיצומו, וגם התמרון ברצועת עזה יימשך לאורך יום הכיפורים, עד אשר נזכה בעזרת ה' להכריע את

"סליחה". נראה שאין בעולם מילה אחת שמלאה בכל כך הרבה משמעות. רק השבוע עם ישראל ציין את הטראומה הקשה ביותר שלו, וחלק מהציבור עדיין מחכה

"משפחה יקרה, ג'.ק. צ'סטרטון (משורר וסופר אנגלי) אמר ש'לוחם אמיתי נלחם לא בגלל שנאתו למי שעומד מולו, אלא בגלל אהבתו למה שעומד מאחוריו'. בתקופה האחרונה

הריקוד מלווה את התרבות האנושית מאז ומתמיד. הוא ביטוי שמחה, חיבור רוחני ותחושת אחדות בין אנשים, זמנים ותרבויות. באתיופיה יום כיפור היה יום מיוחד –

השנה יום הכיפורים חל בשבת. מעמד השבת גדול ממעמדו של יום הכיפורים, שכן המחלל את השבת חייב סקילה ואילו מי שעושה מלאכה ביום הכיפורים (שלא

"לא נשכח ולא נסלח" הפך להיות ביטוי שחוק בחברה הישראלית. הוא נאמר מכיוונים רבים, כאשר כל צד מטיח אותו בצד השני, כאשר הוא מבקש לשלול

צום יום כיפור מהווה דילמה משמעותית בפני חולים. השאלה המרכזית שעולה מדי שנה היא: האם מותר לי לצום? כיוון שצום מהווה מצב של "סטרס" לגוף,