כל המאמרים במדור מועדים

ערב יום העצמאות הבא עלינו לטובה, אבקש להביא מזמרת הארץ. ארצנו היפה מתוארת באופן שובה לב בפתחו של חומש דברים: " כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ

מעניין הדבר כי פרשיות "אחרי מות" "קדושים" ו"אמור" נופלות תמיד בסמיכות לאירועי הזיכרון של יום השואה וחללי צה"ל – השנה למשל נקראת פרשת "קדושים" ממש

הרב אריה שטרן – ראש מכון הלכה ברורה ומועמד הציונות הדתית לרבנות העיר ירושלים. פרשת המועדים תופשת מקום מרכזי בפרשת השבוע וזו כוללת גם את

הרב מתן גלידאי החובה לומר הלל בליל הסדר נלמדת בגמרא (פסחים צה:) מן הפסוק "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג" (ישעיהו ל', כט) – "לילה

אחד הפיוטים המופלאים מקבוצת הפיוטים שחותמת את ההגדה של פסח בנוסחאותיהן של עדות רבות הוא הפיוט "שלושה עשר מי יודע". פיוט זה סוקר מספרי יסוד

אם תרצו – הרי זו ההגדה של פסח שיותר מכל טקסט אחר מבטאת, בבהירות ובתמצית, את תורת החינוך היהודי על רגל אחת. "וכאן הבן שואל".

בפתיחה לליל הסדר אנו מכריזים כי אנו מזמינים את כל הצריך לכך לבוא ו"לפסוח" עמנו, ולהיות יחד אתנו בליל הסדר. הכרזה זו מעלה שאלות רבות,

המדרש במסכת מגילה (ז:) מגולל אירוע תמוה אשר התרחש בעיצומו של חג הפורים: "רבה ורבי זירא עבדו (קיימו) סעודת פורים בהדי הדדי איבסום קם רבה

חננאל ובר, רו"ח, MBA מגילת אסתר מסתיימת, כידוע, בפסוק "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" (אסתר ח, טז). האמנם? האם כל היהודים זכו לאותה הרגשה

  אחד הפיוטים החשובים שנכתבו לימי הפורים בתולדות עמנו הוא יצירתו של הפייטן הדגול לוין קיפניס, "אני פורים" (באמת! קיפניס, חתן פרס ישראל, כתב מאות