כל המאמרים במדור מועדים

השבוע ציין כל העם היהודי היושב בציון את יום הזכרון לשואה ולגבורה. יום זה עוגן ע"י כנסת ישראל בחוק, ורבות נכתב על אודות הפולמוס שהתעורר

הרב אביחי רונצקי , תא"ל הרב הראשי לצה"ל יש שואלים, מדוע נקבע יום העצמאות בה' באייר, יום הכרזת העצמאות, ולא בסיומה של מלחמת השחרור שאז

חג הפסח ידוע ומיוחד בדקדוקי ועיוני הכשרות וההקפדה על ביעור החמץ שבו. דקדוקים אלה אף זכו לעיגון בכתובים (מובאה מפורסמת היא בשם האר"י שמי שנזהר

הרב ישראל מאיר לאו הרב הראשי לישראל ארבעה שמות לו לחג הפסח ואלו הם:"חג החרות", "חג האביב", "חג הפסח", ו"חג המצות". באופן עקבי התורה מקפידה

"כגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול". סדר מנייתם של ארבעת הבנים בהגדה שונה מהסדר בו הם

"הא לחמא עניא" אינו היסטוריה. הוא תוכנית ריאליטי. כאן ועכשיו. קטע קדום זה (שידוע לנו למן תקופת הגאונים), אחד המוכרים ביותר במסורת היהודית, פותח את

בפרשת החדש אנו קוראים את דיני פסח מצרים, שהיו שונים מדיני פסח דורות. אולם, כמה מן ההלכות משותפות לשני החגים, בעיקר בנוגע לדיני אכילת המצה.

מדי שנה בשנה יש המעוררים דיון באשר ללגיטימיות של ציון ארועים לאומיים, שהתחדשו בעת החדשה. אחת הטענות הנפוצות, שמשום מה נטפלה דווקא לעניין צפירות ההתייחדות

הנביא מלאכי מסיים את נבואתו בפסוק המתאר את בואו של אליהו הנביא לעתיד לבוא, לפני בוא יום ה' הגדול והנורא. משימתו של אליהו היא איחוי