כל המאמרים במדור מועדים

הגמרא במסכת מגילה [טו:] שואלת: מה ראתה אסתר שזימנה את המן למשתה? ולא למשתה אחד אלא לשני מִשְתִים? לגמרא ברור שאסתר טמנה פח להמן, ולכן

במבט ראשון אין כל קשר ודמיון בין מגילת אסתר לפרשת "כי תישא". אולם, בהתבוננות נוספת עולים קווי דמיון משמעותיים בין סיפור המגילה לבין הסיפור המרכזי

 פורים המשולש, הוא כינוי ליום הפורים כאשר הוא חל בשבת. הכינוי 'משולש' נובע מכך שמצוות יום הפורים מתפרסות במקרה זה על שלושה ימים. במשנה במסכת מגילה מבואר שכאשר

חג פורים תמיד היה סמל לניצחון הרוח על החושך, להתמודדות עם מציאות קשה דרך מסכות, צחוק ושמחה. אך השנה, השמחה הזו מגיעה עם משא כבד

שאלה: חייל שנמצא במקום מבודד שאין בו ספר תורה, או שיש בו ספר תורה אך אין בו מניין – כיצד ינהג בקריאת פרשת זכור? תשובה:

המצווה "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק" מרחפת בחלל עולמנו ומהדהדת בשיח הציבורי מאז שמחת תורה אשתקד. המערכה הרצחנית והאכזרית של ארגון חמאס הביאה רבים

תחילת חודש אדר בשנה שעברה, ועל הקו מנהלת בית ספר יסודי מוכר בירושלים שביקשה להתייעץ: במסגרת החלפת משלוחי המנות בין תלמידות כיתה ד', אחת מהתלמידות

הרב שלמה הכט, רב בפ"ת, מהנדס תוכנה ועוסק בעתידנות אנו מכירים את התמיהה של חז"ל, המשקפת את תמיהתם של יהודי שושן על צעדיו של מרדכי

מגילת אסתר היא מן המקראות המוכרים ביותר. גם מי שאינו בקי במקרא, ופרשת השבוע לא תמיד שגורה על לשונו, מכיר פסוקים שלמים מן המגילה בעל

עו"ד צבי ארנברג, מחבר ספר "על מנהג שבת וחג" כולנו כבר מחכים לשמוע בזהירות רבה וברוב קשב את קריאת "זכור" ואת בעל הקורא מתאמץ לדקדק