כל המאמרים במדור מועדים

עשרת ימי תשובה מעניקים את זמן ההסתגלות ההכרחי – או אז יגיע הלב בהכנעה ליום הקדוש שורת ההיגיון אומרת כי יום כיפור צריך לנעול את

זה הזמן לסלוח: חודש אלול והימים הנוראיים הם זמן סליחות – שלנו כלפי הבורא, כלפי הסובבים אותנו וגם בינינו לבין עצמנו. האם יש פגיעות שהן

האם אנו עומדים לפני ה' כקבוצה או כיחידים? האם באנו לבית הכנסת כדי להתפלל אחד עם השני או רק אחד ליד השני? מנהגים שונים נהוגים

אחד מהמובנים של ה'תשובה' הוא 'השיבה' למסלול הנכון שיביא אותנו ליעד של חיינו, הפרטיים והלאומיים ליל כוכבים בדרום. כיום וחצי לפני סוף הגיבוש, לאחר ימים

דְּרֹשׁ סְלִיחָה: כמו במוצאי השבת הזו, גם שנים רבות אחורה, התכנסו יהודים רבים בתפוצות העולם לאמירת סליחות. ביל גרוס, מגדולי אספני היודאיקה בעולם, מספר לשבתון

למען יספרו: מזה כמה שנים שמיזם 'זיכרון בסלון' מונגש לציבור החרדי בתקופת תשעת הימים. בין חורבן לחורבן, בפרט בימים אלו בהם לפעמים קל לשכוח שלעם

טייסים, מילואימניקים, פוליטיקאים ואפילו ראש ממשלה לשעבר מוכנים להכריז נאמנות למדינת ישראל רק כאשר היא עומדת בתפיסות שלהם "איכה היתה לזונה קריה נאמנה". הדימוי של

יהודי אתיופיה לא חיו את תודעת החורבן. הם חיו בתודעה עמוקה של גאולה ושל חלום, כיסופים ותשוקה לירושלים. הם חשבו שירושלים כולה עשויה מזהב, שמהברזים

בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, (בשנת תש"א–1941), עמד הרב הראשי לישראל, הרב יצחק הרצוג, לשוב לארץ מארה"ב. באותה עת שעטו חייליו של הפילדמרשל הגרמני רומל,

השבת שלפני תשעה באב מכונה שַׁבַּת חֲזוֹן על שם ההפטרה הפותחת במילים – "חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים" (פרק א'). ההפטרה